ת"פ 27734-12-13 מדינת ישראל נ' אלסאנע(עציר) ואח'

א.רקע כללי:

1. הנאשמים הורשעו, במסגרת הסדר טיעון ללא הסכמה עונשית, על יסוד הודאתם בעובדות כתב האישום המתוקן. כתב האישום המתוקן אוחז שלושה אישומים, כאשר באחרון שבהם מואשם נאשם 2 בלבד. מדובר בעבירות של גניבת רכב, לפי הוראות סעיף 413ב לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין), התפרצות לבניין שאינו דירה וביצוע גניבה, לפי הוראות סעיף 407(ב) לחוק העונשין, ולגבי נאשם 2 גם הפרת הוראה חוקית לפי הוראות סעיף 287(א) לחוק העונשין.

2. על פי עובדות האישום הראשון שבכתב האישום המתוקן, בין יום 9.12.13 בשעה 20:00 לערך לבין יום 10.12.13 בשעה 03:50 לערך, גנבו הנאשמים – בצוותא חדא עם אדם נוסף, שזהותו אינה ידועה למאשימה – רכב מסוג GMC השייך למתלונן (להלן – הרכב).

3. על פי עובדות האישום השני שבכתב האישום המתוקן, לאחר גניבת הרכב הגיעו הנאשמים והאחר עם הרכב בסמוך לסניף AM:PM (להלן – העסק). הנאשמים והאחר התפרצו בצוותא חדא לעסק, בכך ששברו את מנעול דלת הכניסה לעסק באמצעות חפץ לא ידוע ונכנסו לעסק במטרה לגנוב. הנאשם נשאו ונטלו מהעסק מכשיר כספומט, אותו עקרו ממקומו, וכן עמדות של סיגריות, והעמיסו את הרכוש האמור על הרכב.

4. על פי עובדות האישום השלישי שבכתב האישום המתוקן, נאשם 2 ביצע את העבירות הנ"ל אגב הפרת תנאי השחרור, שנקבעו בעניינו בתיק מ"ת 32892-02-13 בבית משפט השלום באשקלון.

5. הנאשמים הורשעו, כאמור לעיל, על יסוד הודאתם בעובדות כתב האישום המתוקן. להשלמת התמונה העובדתית יצוין כי הנאשמים נתפסו בכף בעת ביצוע העבירות נשוא האישום השני. הרכב והרכוש שנגנבו נתפסו אפוא והושבו לבעליהם.

    

   ב.תסקיר שירות המבחן:

6. לבקשת ב"כ נאשם 1 הורה בית המשפט על עריכת תסקיר קצין מבחן. התסקיר שנתקבל בעניינו של נאשם 1 סוקר את נסיבות חייו ומשפחתו. מדובר בנאשם יליד 1971, תושב הפזורה הבדואית, גרוש ואב לעשרה ילדים. על פי הדברים שמסר, הוא גדל בתנאי מצוקה כלכלית ונפשית בין השאר על רקע מות אביו בגיל צעיר. הוא למד שנים בודדות בלבד ואף לא רכש מיומנויות בתחום הקריאה והכתיבה.

7. תסקיר שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית נוכח רמת הסיכון הגבוהה להישנות העבירה. הגם שנאשם 1 מביע חרטה ביחס לביצוע העבירות נשוא כתב האישום ניכר היה כי תפיסותיו נותנות לגיטימציה לביצוע עבירות רכוש כאמצעי להתמודדות עם דוחק קיומי. נאשם 1 מתקשה להכיר באחריותו ונוטה להשליכה על גורמים חיצוניים, לרבות השפעה חברתית שלילית, וגם ביחס למקרה דנא טען כי ביצע את העבירות בהשפעת נאשם 2 אשר הציע לו לבצען. בשורה התחתונה המליץ שירות המבחן על השתת ענישה חינוכית בדמות מאסר בפועל אשר תחדד לנאשם 1 את חומרת מעשיו ותוצאותיהם.