ת"פ 27640-08-14 מדינת ישראל נ' אלחמאמדה(עציר)

הנאשם הורשע על-פי הודאתו, שניתנה במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(2) ו-(5) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה"); נהיגה בקלות ראש הגורמת לתאונה, לפי סעיף 62(2) +38(2) לפקודת התעבורה; ונהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, לפי תקנה 26(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

הסדר הטיעון בעניינו של הנאשם הוצג בפניי בישיבה שהתקיימה ביום 24.3.2015, ובעקבותיו הורשע הנאשם בביצוע העבירות המתוארות לעיל. ההסדר לא כלל הסכמה לעניין העונש, אולם הוסכם כי יוגש תסקיר מטעם שירות המבחן.

ביום 21.5.2015 הגיש שירות-המבחן הודעה לפיה פנה אל הנאשם פעמיים וזימן אותו לפגישות, אך הנאשם לא הגיע מבלי להודיע על כך מראש, ואף לא יצר קשר לתיאום פגישה חלופית.

לישיבה שהתקיימה ביום 26.5.2015 לא התייצב הנאשם, והוצא נגדו צו הבאה. בישיבה הבאה הנאשם התייצב, וסנגורו ביקש כי שירות המבחן יזמנו פעם נוספת לצורך עריכת תסקיר.

ביום 23.8.2015 הגיש שירות המבחן הודעה נוספת, לפיה זימן את הנאשם לפגישות בשתי הזדמנויות נוספות, אך הנאשם נמנע מלהגיע, ואף לא יצר כל קשר עם השירות. נוכח התנהלותו, התרשם שירות המבחן כי לנאשם מוכנות מצומצמת לשיתוף פעולה, ולפיכך אין מקום למעורבות טיפולית בעניינו.

לפיכך, ביום 10.11.2015 טענו הצדדים לעונש, מבלי שהתקבל תסקיר מטעם שירות המבחן.

כתב-האישום המתוקן

בהתאם לעובדות כתב-האישום המתוקן, במועד ביצוע העבירות היה הנאשם פסול מלנהוג לפי החלטות בשני הליכים שנוהלו נגדו בבית-המשפט לתעבורה בבאר שבע. בשל כך, הופקד רישיון הנהיגה שלו בתחנת המשטרה.

ביום 17.4.2013 נפגשו הנאשם וחברו, פאוזי אבו עדואן (להלן: "פאוזי"), והחליטו לנסוע לבלות ברמלה. השניים נפגשו בשעות הערב של אותו היום בכפר שלם, ונסעו ברכבו של פאוזי לרמלה, כשהנאשם נהג ברכב. במהלך הערב, עם הגעתם לרמלה, אסף הנאשם את עדן בלאי, ידידתו (להלן: "עדן"), והשלושה פנו לבילוי משותף.