ת"פ 27235-12-11 רשות הגנים הלאומיים ושמורות הטבע נ' נואמה ואח'

כתב האישום ייחס לנאשמים את העבירות הבאות:

• איסור פגיעה בשמורת טבע, בניגוד לתקנה 2 לתקנות שמורות הטבע (סדרים והתנהגות), התשל"ט-1979 (להלן: "התקנות") וסעיף 57(ב) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998 (להלן: "החוק").

• הליכה בשביל לא מסומן, בנגוד לתקנה 10 לתקנות וסעיף 57(ב) לחוק.

• אי ציות להוראות, בניגוד לתקנה 15 לתקנות ולסעיף 57(ב) לחוק.

   

  הנאשמים כפרו בכל העבירות שיוחסו להם.

   

מבחינת חומר הראיות, מתקבלת התמונה הבאה, שעיקרה אינו שנוי במחלוקת:

ביום 19/2/2011 יצאו 3 הנאשמים, ילידי 1988 ו-1989, יחד עם 4 אחרים, לטיול בעין נמר, סמוך לעין גדי. נאשמים 1 ו-2 הם שהובילו את בחירת מסלול הטיול.

בשל מירוץ שהתקיים במקום, הובילו נאשמים 1 ו-2 לשינוי מסלול הטיול, וסמוך לשעה 16:00 טיילו בנחל חבר, בתחום שמורת הטבע מדבר יהודה (להלן: "השמורה"). אין חולק כי הנאשמים צעדו בדרך שאינה מסומנת (ת/3, ת/4).

במפת סימון השבילים שהחזיקו הנאשמים, משנת 2006, צוין כי "נחל חבר סגור זמנית למטיילים" (נ/3). לטענת הנאשמים, בשל הגדרת סגירת השמורה למטיילים כ"זמנית" ביקשו לבדוק האם האיסור עדיין תקף, ולשם כך ערכו חיפוש במספר אתרי אינטרנט ומצאו המלצות ממטיילים שטיילו בשמורה.

במהלך הטיול, לאחר שעלו בעליה שלדברי נאשם 1 הייתה "לא מסודרת" (פרוטוקול, עמוד 30, שורה 26) הבינו הנאשמים שככל הנראה טעו בדרך ולאחר שלא מצאו את שביל החזרה, מסרו ל-4 האחרים, שטרם הגיעו למקום, שישובו לרכבים. הנאשמים חיפשו מקום לרדת וכשהבינו שאין בכוחם לשוב לרכבים, הזמינו חילוץ.