ת"פ 27100-12-11 רשות הגנים הלאומיים ושמורות הטבע נ' אלצאנע ואח'

1.כפי שהודע לצדדים ביום 30/6/2014, הנאשמים זוכו, מחמת הספק, מכל העבירות שיוחסו להם.

ראשית, הנני מתנצלת בפני הצדדים על העיכוב במתן נימוקי ההחלטה, שנבע מתקלה שבאחריותי.

להלן נימוקי:

2.על פי עובדות כתב האישום, ביום 21/9/2011, סמוך לשעה 22:30, צפונית למזבלת דודאים (להלן: "שטח הציד") עסקו הנאשמים יחד עם קטין נוסף שפרטיו אינם ידועים, בציד חיות בר מתוך רכב סיטרואן בצבע לבן השייך לנאשם 2 (להלן: "הרכב") ונהוג על ידו , כשהם סורקים את שטח הציד באמצעות זרקור שהופעל על ידי נאשם 1, ולצדי הרכב רצים שני כלבי סלוקי השייכים לנאשם 1.

על יסוד עובדות אלה, יוחסו לנאשמים העבירות הבאות:

ציד חיית בר מוגנת בניגוד לסעיף 2 לחוק להגנת חיית הבר התשט"ו-1955 (להלן: "החוק") וסעיף 29 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

ציד ללא רישיון בניגוד לסעיף 2 לחוק.

ציד בשיטות אסורות ובסינוור בניגוד לסעיף 5(1) לחוק וסעיף 29 לחוק העונשין.

ציד בלילה בניגוד לתקנה 5 לתקנות להגנת חיית הבר התשל"ו-1976 וסעיף 29 לחוק העונשין.

ציד בשיטות אסורות באמצעות כלבים בניגוד לתקנה 6(ב) לתקנות וסעיף 29 לחוק העונשין.

3.הנאשמים כפרו בעבירות המיוחסות להם וטענו שהגיעו למקום, שהינו שטח מרעה, על מנת לחפש כבשים שאבדו. יוטעם כי המקום מצוי כקילומטר וחצי מכפר תראבין.

בנוסף, טענה ההגנה כנגד עיכוב הנאשמים במקום, שכפי שיפורט בהמשך, נעשה על ידי פקח ששהה בשירות מילואים וחיילים נוספים שהיו עימו במקום.