ת"פ 2682-03 מ.י. ו.מח.לתכנון מחוז חיפה נ' אגבאריה ואח'

מבוא

1.ביום 7/12/2003 הוגש לבית משפט זה כתב האישום שבכותרת, שעניינו בנייה ללא היתר על קרקע חקלאית.

בכתב האישום נטען כי בחודש ספטמבר 2003 או בסמוך ביצעו הנאשמים "בניית יסודות למבנה קשיח בשטח של כ- 300 מ"ר, הכשרת הקרקע, ביצוע יציקות בטון ויסודות למבנה מגורים".

2.ביום 26/3/2007, לאחר שהרשיע את הנאשם 1 (המבקש) בעבירות שיוחסו לו, הורה כב' השופט מסארווה, במסגרת גזר הדין: "אני מצווה על הנאשם להרוס את המבנה נשוא כתב האישום, במצבו ביום ביצוע ההריסה, וזאת תוך 18 חודשים מהיום...".

3. להשלמת התמונה יאמר שבאותו יום ממש, שעה קודם לכן, במסגרת ת.פ. 2022/05, גזרתי על הנאשם עונש אחר בגין עבירה של אי קיום צו שיפוטי, וקבעתי כי "בעניין עבירת הבניה עצמה צפויים הנאשמים לתת את הדין בהליך אחר המתנהל בפני כב' השופט מסארווה, כך שהיקף הבניה יבוא לידי ביטוי בענישה שם".

4.ביום 18/2/2010 הגישה המאשימה כתב אישום נוסף כנגד המבקש בבית משפט השלום בחיפה במסגרת תו"ח 35631/02/10 בגין אי קיום צו ההריסה והמשך שימוש חורג בניגוד לצו במבנה.

ביום 8/7/2010 הורשע המבקש בתיק האחר לאור הודאתו, וביום 14/10/2010 גזר עליו בית המשפט להרוס את המבנה ולהפסיק את השימוש עד ליום 1/5/2011. עוד נקבע, כי החל מיום 1/9/2011 תהיה הועדה רשאית לבצע את צו ההריסה בעצמה ללא מגבלת זמן.

5.בהמשך, הגיש המבקש מספר רב של בקשות להארכת מועד לביצוע צו ההריסה, בן בתיק זה ובן בתיק האחר, ומידי פעם הוארכו הצווים לתקופות שונות.

על החלטת בית משפט השלום בחיפה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, הוגש בר"ע לבית המשפט העליון, וביום 20/7/2015 האריך בית המשפט העליון את ביצוע צו ההריסה על ידי המאשימה עד ליום 18/10/2015.

הבקשה שבפני