ת"פ 26386-11-14 מדינת ישראל נ' מרזוק

זה – בנקודה אחת בלבד: האם לאחר שהורשע הנאשם – על פי הודאתו – בעבירות של הפרת אמונים וסיוע לכניסה לישראל שלא כדין, יש לגזור עליו מאסר בעבודות שירות של שישה חודשים, כדרישת המאשימה; או של"צ, כהמלצת שירות המבחן, המקובלת על הסנגור ועל הנאשם.

ב.רקע – כתב האישום המקורי

2.נגד הנאשם הוגש כתב אישום, ביום 12.11.14, שייחס לו עבירה של לקיחת שוחד, לפי סעיף 290 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – "חוק העונשין"), וסיוע לכניסה לישראל שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 + סעיף 31 לחוק העונשין.

3.על אף שהצדדים הגיעו להסדר טיעון בדבר כתב אישום מתון יותר, בעבירה קלה יותר, הזכרתי את כתב האישום המקורי, שכן גם הסנגור עשה בו שימוש בטיעוניו (עמ' 14, שורות 13-14, לפרוטוקול מיום ל תשרי תשע"ו (13.11.15)).

4.כתב האישום המקורי מספר על מערכת יחסים, בשנת 2010, בין הנאשם – שוטר מג"ב שהוצב במחסום המנהרות בציר עוטף ירושלים, ובמחסום עין יעל (סמוך לתחנת רכבת בשכונת מלחה, הידוע גם בשם "מחסום וואלג'ה"), בגזרת ירושלים – לבין עיסא מנצור, אזרח ישראלי, תושב בית צפאפא (להלן – "מנצור").

5.ההיכרות ביניהם במחסומים, החלה בקניית כריכים על ידי הנאשם מאת מנצור. מערכת היחסים המשיכה בקבלת הכריכים ללא תמורה; מסירת כלי רכב ממנצור לנאשם, לתקופות של ימים ושעות, ללא תמורה; קבלת גלון שמן זית בשווי 550 ₪, שניתן על ידי מנצור לנאשם, ללא שדרש תמורתו.

6.המשך כתב האישום התייחס לתקופת החודשים אפריל-מאי 2010: אשתו של מנצור נפטרה ומנצור ביקש מהנאשם שיסייע לו. הנאשם, תוך ניצול תפקידו ומעמדו כשוטר מג"ב המוצב במחסומים הנ"ל, העביר את בני משפחתו של מנצור משטחי הרשות הפלסטינאית לשטחי ישראל, וזאת מבלי שהיה להם אישור כדין, ומבלי שערך הנאשם כל בידוק לרכבם.

7.באוגוסט 2010, במהלך מפגש בין הנאשם לבין מנצור, ביקש הנאשם ממנצור כסף, ומנצור נענה לבקשתו, ונתן לו 100 ₪.

ג.תמצית ההליכים

8.מאז הגשת כתב האישום, התקיימו מספר דיונים.

9.תחילה, מיניתי את הסנגור הציבורי לייצג את הנאשם (החלטה מיום כג חשוון תשע"ה (16.11.14), וזאת לאור האמור בסיפא של כתב האישום שבו הודיעה המאשימה כי ישנה אפשרות שהיא תעבור למאסר בפועל). אך, לאחר מכן, הוא בחר בסנגור פרטי (ראה הודעת עו"ד דיאן קשקוש מיום 12.12.14).