ת"פ 26191-08-13

רקע

1. הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירות הבאות: היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק") ותקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק.

בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 10.1.2012 בשעות הערב, הגיע הנאשם לבית הוריו, כשהוא בגילופין, בשל אי שביעות רצונו מכך שאחותו התרועעה עם השכנה. בנסיבות אלה, משסירבה אימו לפתוח את דלת הבית, שבר הנאשם את הדלת, נכנס לבית וחתך את חוט הטלפון. האם הסתגרה באחד החדרים, הנאשם קילל אותה ועזב את המקום. בהמשך, הגיע אביו של הנאשם למקום, לאחר שאימו סיפרה לו על ההתרחשות. האב פגש בנאשם ולאחר חילופי דברים ביניהם, היכה הנאשם את אביו בבעיטות ובאגרופים בפניו, ואילו האב סטר לנאשם בפניו.

הצדדים הסכימו כי ככל שינתן תסקיר שרות מבחן חיובי, המאשימה תסכים לעונש של מאסר מותנה ושל"צ או מבחן.

2. בטרם נשמעו טיעונים לעונש, התקבלו תסקירים בעניינו של הנאשם. מדובר ברווק בן 21 המתגורר עם משפחתו ועובד בחלוקת גז לחימום ביתי. יחס משפחתו אליו, הביא את הנאשם לפתח ערך עצמי ירוד. בנוסף, לנאשם קושי בוויסות דחפים ושליטה עצמית, וכאשר חש מושפל הוא נוטה להתנהגות אלימה ופוגענית. שירות המבחן ביקש לשלב את הנאשם בקבוצה טיפולית מתאימה, אולם לאחר נסיונות ודחיות על מנת לבצע שילוב זה, הבהיר הנאשם כי לא יוכל לשתף את חברי הקבוצה בפרטי העבירה וביחסיו עם משפחתו. בנסיבות אלה, נמצא הנאשם לא מתאים להשתתפות בקבוצה טיפולית. כיוון שעבודתו של הנאשם מהווה מוקד יציב בחייו, המליץ שירות המבחן להשית עליו צו של"צ, אשר יאפשר את המשך עבודתו.

הממונה על עבודות השירות מצא את הנאשם כמתאים לריצוי עונשו בעבודות שירות.

טיעוני הצדדים

3. המאשימה הדגישה את נסיבות ביצוע העבירה, אשר מציבות מתחם ענישה הנע בין מאסר מותנה לצד של"צ ועד מאסר בפועל למשך מספר חודשים. בהתחשב באמור בתסקיר שרות המבחן, אשר אינו חיובי, עתרה המאשימה להשית על הנאשם מאסר למשך שלושה חודשים בעבודות שרות.

4. הסנגור התייחס לקושי של הנאשם לשתף בחוויות משפחתיות-אישיות, אשר הביאו שלא להשתלב בהליך הטיפולי. לאחר שציין את העדרו של עבר פלילי או תיקים חדשים, הדגיש הסנגור את מידת הפגיעה שתגרם לנאשם מביצוע עבודות שרות, ולפיכך עתר לאמץ את המלצת שרות המבחן ואף להרחיב את משך שעות השל"צ.

הנאשם לא ביקש לומר דבר.

מתחם הענישה

5. אדם התוקף אדם אחר, פוגע בזכותו לבטחון אישי ולשלמות גופו. בנסיבות מקרה זה, הגיע הנאשם לביתו בעקבות החלטתו שהתנהגות אחותו אינה לרוחו, התנהג בבריונות, תוך שהוא מסב נזק לדלת הבית ומטיל מורא על אימו. הנאשם לא הסתפק בכך, והשתמש באלימות כנגד אביו והכהו באגרופים ובבעיטות לפניו. אין המדובר במכה אחת, אלא באלימות מתמשכת. תקיפה והתנהגות אלימה כנגד הורי הנאשם, מלווים אף בפגיעה ברגשותיהם ובסמכותם ההורית כלפי הנאשם. לצד זאת, יש לשקול את העובדה שלא נגרמה כל חבלה, וכן את סטירת האב לנאשם.

לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל וכן את הפסיקה הנוהגת, אני קובע כי מתחם הענישה נע בין מאסר מותנה לצד הטלת של"צ, ועד 6 חודשי מאסר בפועל.

העונש המתאים

6. הנאשם ללא כל עבר פלילי, צעיר בראשית דרכו, אשר גדל במערכת משפחתית מורכבת. הנאשם הודה במעשיו, קיבל עליהם אחריות, והצהיר כי הבין שהתנהגותו פסולה. יחד עם זאת, הבנה בסיסית זו, לא הביאה את הנאשם לבשלות הנדרשת לשם הבנת הבעייתיות שעמדה בבסיס ביצוע העבירה, ומחייבת שילוב בקבוצה טיפולית. יש להתייחס למשקל הרב שמייחס שרות המבחן ליציבות הנאשם בעבודתו, ואולם בנסיבות ביצוע העבירה וכן הבעייתיות הקיימת בוויסות דחפים ובנטיה להתנהגות אלימה, בעייתיות שטרם זכתה למענה טיפולי, אין מנוס מענישה ממשית בדרך של מאסר בעבודות שרות, אשר תהווה עבור הנאשם קו מנחה וברור בדבר פסלות מעשיו.

7. נוכח כל האמור לעיל, החלטתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א.חודשיים מאסר, אשר ירוצו בעבודות שירות, זאת בהתאם לחוות דעת הממונה.