ת"פ 25862-10-12 מדינת ישראל נ' ח'

כתב האישום על פיו הורשע הנאשם מונה שני פרטי אישום ושני אירועים.

בראשון בהם הורשע הנאשם בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ועניינו באירוע אשר התרחש ביום 29/5/12 שהה הנאשם יחד עם המתלוננת הצימר. הנאשם והמתלוננת היו בני זוג במשך שלוש שנים וחצי, לאחר הפסקה בת חצי שנה ביחסיהם במהלך תקופה זו.

המתלוננת נטלה תא מכשיר הטלפון של הנאשם וחיטטה בו ותוך כך הבחינה כי הנאשם מתכתב עם נשים אחרות והפנתה אליו שאלה בנושא זה. הנאשם נטל את הטלפון מידי המתלוננת ודחף אותה באמצעות ידיו. כתוצאה מכך נפלה המתלוננת אל הרצפה. המתלוננת תפסה בשנית את מכשיר הטלפון והצמידה אותו לגופה ובתגובה לכך, אחז הנאשם בחוזקה במכשיר הטלפון וכתוצאה מכך, נגרמו למתלוננת שריטות בחזה.

בפרט האישום השני הורשע הנאשם בעבירות של איומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש ועניינו באירוע שהתרחש ביום 2/6/12.

עובר ליום 30/5/12 עשה הנאשם שימוש בסיסמאות כרטיס הפייסבוק של המתלוננת שמוכר היה לו כתוצאה מיחסיהם הזוגיים ושינה את סיסמתו.

ביום 2/6/12 לאחר בילוי במועדון, שבו המתלוננת והנאשם לביתו של הנאשם כאשר בכוונת המתלוננת לקבל את סיסמת כרטיס הפייסבוק שלה ואת בגדיה. משסרב הנאשם לאפשר למתלוננת להיכנס אל ביתו ומשהיא דרשה שיעשה כן, נאות לכך הנאשם, אך סרב למסור לה את סיסמת הפייסבוק שלה ואף איים עליה באומרו: "זוהי רק ההתחלה שאת הולכת לסבול" וכן אמר לה כי יפרסם תמונות עירום שלה שלטענו היו ברשותו.

הנאשם דרש מהמתלוננת כי תצא מביתו אחז ברגלה, וכך גרם לנפילתה ובהמשך אחז בחוזקה בידה וגרר אותה לעבר כניסת הבית תוך שבעט בה. כתוצאה מכך נגרמה למתלוננת נפיחות בברך.

התביעה הדגישה את הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם במעשיו: הגנה על שלמות גופו של אדם והגנה על האוטונומיה לש הפרט מפני מלל מאיים, שיהיה בו כדי להפחידו או להקניטו.

לטעמה של התביעה הגם שפרט האישום הראשון עוסק באלימות הרי שהפגיעה המתוארת בו היא נמוכה, שכן המעשים אינם מצויים ברף הגבוה של מעשים מעין אלה ואף החבלה שנגרמה אינה חמורה. הגם שאין להקל ראש בעבירה זו, התחשבה התביעה אף ברקע לנעשה והוא נטילת מכשיר הטלפון של הנאשם ו"חיטוט" בו.