ת"פ 25648-12-15 מדינת ישראל נ' ח'

לפניי בקשה לפסלות שופט, בהתאם לסעיף 77א(א) לחוק בית המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.

טיעוני הצדדים:

1. המבקש נימק בקשתו כלהלן:

   • כיון שטרם המינוי לכהונת שופטת, הועסקתי בפרקליטות מחוז צפון.

     המבקש מסיק מן האמור כי יש "קרבה ממשית" ביני לבין המשיבה, באופן המעלה חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. בהקשר זה ציין המבקש כי את התלונה נגדו למשטרת ישראל וללשכת עוה"ד הגישו שני פרקליטים מפרקליטות מחוז תל-אביב פלילי, אחד מהם עד תביעה בתיק, ושניהם, לגישתו, חבריי.

   • המבקש העלה טענה מקדמית לפיה עובדות כתב האישום אינן מהוות עבירה ובדיון מיום 30.6.16 ניתנה לגבי טענה זו החלטה בלתי-סבירה. אותה החלטה ניתנה תוך משוא פנים לטובת "מעסיקתה לשעבר", פרקליטות המחוז, ומשיקולים זרים, כדי "לא לקלקל את הסטטיסטיקה שהפרקליטות זוכה ב-99.99% מהתיקים הפליליים המוגשים...".

   • לא ניתנה החלטה ביחס לטענה מקדמית נוספת אותה העלה בדיון מיום 4.5.16 ולפיה יש לבטל את כתב האישום שכן זוכה מהעבירה ע"י ביה"ד המשמעתי של לשכת עורכי-הדין.

   • נטענה טענה בדבר העלמת מסמכים.

      

     2. ב"כ המשיבה, בתגובתה בכתב, התנגדה לבקשת הפסילה. לטענתה, אין במקום עבודה קודם כדי ליצור קרבה ממשית לפי סעיף 77א(1) לחוק בתי המשפט, הסבירה שרבים מן השופטים בישראל עבדו קודם לכן בשירות הציבורי בכלל ובפרקליטות בפרט, הפנתה לפסיקה, הפנתה לעובדה שכתב האישום בתיק זה הוגש שנים רבות לאחר המינוי לשיפוט והבהירה כי אין קרבה אישית בין בית משפט זה לבינה. המשיבה טענה כי בדיון מיום 30.6.16 המבקש ביקש להגיב לכתב האישום וויתר על טענותיו המקדמיות, כך שמתייתר הצורך לדון בטענתו המקדמית. עוד הפנתה לסעיף 150 לחסד"פ המאפשר השהיית ההחלטה בטענה מקדמית לשלב אחר של המשפט. לעניין הטענה בדבר העלמת מסמכים ע"י הפרקליטות, טענה ב"כ המשיבה כי מדובר בטענה מופרכת חסרת בסיס וכי המסמכים הוגשו ע"י המבקש לבימ"ש ללא קשר לפרקליטות.