ת"פ 25578-06-13 מדינת ישראל נ' שטרום ואח'

בפניי בקשת הנאשמים לאמץ את תסקירי המבחן שניתנו בעניינם ולהורות על ביטול הרשעתם מיום 29.10.14.

טענות הנאשמים בתמצית

1. ב"כ הנאשמים סמך טענותיו על האמור בתסקירים וטען, כי מדובר בתסקירים מפורטים, אשר מדברים בעד עצמם. עוד טען כי אין המדובר בעבירה כלכלית שכן הנאשמים לא הורשעו בעבירות של אי מתן תנאים סוציאליים לעובדים או אי תשלום שכר מינימום או שעות נוספות.

2. הסניגור שב והפנה לטיעונים לעונש כפי שמופיעים בפרוטוקול הדיון מיום 29.10.13 והטעים כי מדובר בנאשמים צעירים שזוהי להם העבירה הראשונה והם הביעו חרטה. כמו כן שב והפנה למסמכים שהוגשו לתיק, מהם עולה שהותרת הרשעתם על כנם עשויה לפגוע בפרנסתם. בהקשר זה טען כי קיימות ראיות קונקרטיות ממשיות לפגיעה בפרנסתם של הנאשמים, באם יורשעו בדין וכי טענתם לא נטענה בעלמא.

3. הסניגור הדגיש כי הורתו של כתב אישום זה בעבירות שהוגדרו כעבירות קנס מנהליות והפנה להנחיות היועמ"ש, 60.004 4.3041 ולסעיף 5.2.6. בהתבסס על הנחיות אלה, טען כי אין המדובר בעבירה שנעברה בנסיבות חמורות במיוחד והנסיבות הספציפיות בתיק דנן מעידות על כך.

4. הסניגור סיים דבריו בכך שמדובר בזוג אנשים נורמטיביים ושומרי חוק, אשר הביעו חרטה והפנימו את חומרת העבירה.

    

   טענות המאשימה בתמצית

5. ב"כ המאשימה ביקשה שלא לקבל את המלצות התסקירים וטענה כי מדובר בתסקירים לא מפורטים שעולה מהם כי אין הבנה של מהות העבירות בהן הורשעו הנאשמים ואין בהם התייחסות לסיבות בגינן נעברה העבירה ולנזקים שנגרמו בעטייה.

6. ביחס לנאשמת 1, טענה ב"כ המאשימה כי מדובר בנאשמת עצמאית ומידת הפגיעה בה, אם הרשעתה תיוותר על כנה, פחותה.