ת"פ 25399-10-11 מדינת ישראל נ' שלי

בהכרעת דין שניתנה ביום 4.9.15 הורשע הנאשם בגין העסקת 3 עובדים זרים בלא היתר כדין באתר בניה בבני ברק. העבירה בגינה הורשע הנאשם בוצעה בחודש אוקטובר 2006.

בישיבה שהתקיימה בפני ביום 24.9.15 נשמעו טיעוני הצדדים לעונש.

ב"כ המאשימה עמד על חומרת העבירה שיוחסה לנאשם, אשר בוצעה במסגרת עיסוקו, והצביע על פסיקה מחמירה בעבירות דומות. עוד הפנה ב"כ המאשימה לכך שכשנה עובר לביצוע העבירה דנן, באוקטובר 2005 הוטל על הנאשם קנס מנהלי בגין עבירה דומה (בין הצדדים קיימת מחלוקת האם הקנס שולם). על רקע האמור, ב"כ המאשימה סבור כי טווח הענישה הראוי הוא בין פי שנים וחצי מהקנס המינהלי לבין פי 6 מהקנס המינהלי.

ב"כ הנאשם טען כי יש להקל עם הנאשם בשל השיהוי בבירור אשמתו. הנאשם מפנה לחלוף הזמן מעת ביצוע העבירה באוקטובר 2006 ועד הגשת כתב האישום באוקטובר 2011, וכן בשים לב למשך הזמן שחלף מאז הגשת כתב האישום ועד להרשעה, כאשר לכל אורך התקופה הנאשם לא ביצע עוד עבירות, ויש בכך ללמד כי תיקן את דרכיו.

עוד נטען, כי מדובר בנאשם שמתפרנס בדוחק כעוסק זעיר, אב לשלושה ילדים, סובל ממחלת FMF . בנוסף נטען כי נפתחו נגדו תיקי הוצל"פ וכי הוא נתון בחובות כבדים, ואולם בעניין זה לא הומצאו מסמכים על אף ארכה שניתנה.

הכרעה

העבירות שעניינן העסקת עובדים זרים בלא היתר, הן ממן העבירות המסווגות כ- "עבירות כלכלית", שהדרך להילחם בהן ולהרתיע מפניהן היא באמצעות יצירת הרתעה כלכלית, קרי בהטלת קנסות כבדים, אשר תכליתם להפוך את העברינות בתחום לבלתי משתלמת.

ניכר, כי בעת שנקבע שיעור הקנס המינהלי, הדעת ניתנה לכך שהעסקת עובדים זרים בניגוד לדין משיאה למעסיקיהם תועלת כלכלית של ממש, כאשר את המחיר משלם הציבור. דא עקא, שבמקרים רבים, ההרתעה שיוצר הקנס המנהלי, העומד על סך 5,000 ₪ (לכל עבירה), איננה מספקת, ולא אחת הוברר כי מי שהוטל עליו קנס מנהלי איננו נרתע מלשוב ולבצע עבירות. במקרה כזה הוסמך תובע לנקוט הליך פלילי יזום, במסגרתו נחשף הנאשם לקנס העונשי המקסימלי שנקבע לעבירה בחוק, העומד על סך 116,800 ₪.

בענייננו, כך עולה מכתב האישום, מלכתחילה לא סבר התובע כי יש לנקוט נגד הנאשם בהליך פלילי אלא כי ניתן להסתפק בעניינו בהליך מינהלי ולפיכך הוטל עליו קנס מנהלי בגין העבירות. כתב האישום דנן הוגש בעקבות טענת הנאשם כי הוא חף מעבירה ובקשתו להשפט על מנת לבררת את אשמתו ולהמנע מתשלום הקנס.

על רקע האמור אבהיר, כי מקום שמדובר בכתב אישום שמוגש בעקבות בקשת נאשם להשפט, מתווה המחוקק מדיניות ענישה ברורה, ולפיה הקנס שיוטל בהליך הפלילי, מקום שהנאשם יורשע, לא יפחת מהקנס המינהלי שהוטל בגין אותה עבירה אלא מנימוקים שירשמו (ראה סעיף 14 לחוק העבירות המנהליות, תשמ"ו - 1985). כך הרף התחתון בענישה הותווה על ידי המחוקק והוא עומד על גובה הקנס המנהלי (5,000 ₪ לכל עבירה) ובסך הכל 15,000 ₪.