מדינת ישראל נ' יאגודייב ואח'

בפתח הישיבה מודיע בית המשפט כי החליט לזכות הנאשמים מחמת הספק.

נגד הנאשמים הוגש כתב אישום בגין עבירת מעשי פזיזות ורשלנות - עבירה לפי סעיף 338 (א) (6) לחוק העונשין , תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין").

על פי הנטען בכתב האישום, בזמן הרלוונטי לכתב האישום, היו הנאשמים בעלים של כלב מעורב מסוג זאב ולברדור (להלן: "הכלב").

בעובדות כתב האישום נטען כי בתאריך 25/9/14 סמוך לשעה 20:15 שהה א.פ. (להלן: "המתלונן") בחוף שיזף בכנרת. בנסיבות אלו לא נקטו הנאשמים אמצעי זהירות מפני סכנה מסתברת הכרוכה בכלב בהחזקתם, ונהגו בדרך רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם באופן שהכלב היה משוחרר בחוף ללא רצועה או רסן. הכלב התנפל על המתלונן ונשך אותו באזור המותן והמתלונן פונה לטיפול רפואי.

עיקרי הכרעת הדין

נוכח תמיהות וסתירות שמצאתי בעדויות עדי התביעה לרבות באמור במהות החבלה ונסיבות גרימתה, גירסתם העקבית למדי של הנאשמים ועד ההגנה אשר מקבלים חיזוק בסרטון נ/8 ומחדל חקירה ממשי באי זימונם של עדי ראייה וגביית הודעותיהם מצאתי כי לא הוכחה בפני מעבר לכל ספק סביר אשמתם של הנאשמים וכי נותר ספק סביר שמא המתלונן לא נפגע עקב נשיכת כלבם של הנאשמים באירוע. לאור האמור לעיל הורה בית המשפט על זיכויים של הנאשמים מחמת הספק.

טענות הצדדים :

טיעוני המאשימה :

1. ב"כ המאשימה סבור כי הוכחה אשמתם של הנאשמים מעבר לכל ספק סביר במיוחס להם בכתב האישום.