ת"פ 24501-09-15 מדינת ישראל נ' פיטוסי

הנאשם מואשם בעבירה של הפרת הוראה חוקית לאחר שהפר צו צמצום והשגחה אשר ניתן על ידי מפקד פיקוד העורף בהתאם לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 (להלן: "הצו" ו- "התקנות").

1. הצו ניתן ביום 20.8.15 ואסר על הנאשם ליצור קשר עם מר צוריאל הכהן ולהימצא בשטחי ירושלים עד ליום 19.2.16, ומשנמצא הנאשם בירושלים כשהוא שוהה ברכב עם מר הכהן ביום 11.9.15, הוגש נגדו כתב האישום כאמור.

    

2. בדיון מיום 18.4.16 טען הסניגור, עוה"ד יצחק בם, כי הצו הוצא שלא כדין שכן לא ניתן לפגוע בחירותו של אדם בצו מינהלי ללא הליך משפטי והוסיף שתקנות ההגנה לשעת חירום שמכוחן הוצא הצו, אינן הולמות את ערכיה של מדינת ישראל.

   בהחלטתי בדיון זה קבעתי, לאחר שעיינתי בצו איסור כניסה לאזור יהודה ושומרון וכן בצו צמצום והשגחה לפי תקנות ההגנה, שמדובר בצו חוקי אשר במסגרתו עשה אלוף פיקוד העורף שימוש בסמכותו כדין. עוד ציינתי בהחלטה זו, כי הנאשם לא השיג על הצו תוך 7 ימים מיום הוצאתו, כפי שהיה בידו לעשות על פי הוראות הצו עצמו, ושאר הטיעונים שהעלה הסניגור אינם ראויים להישמע במסגרת דיונית זו.

    

3. בהמשך העלה הסניגור טענה מקדמית נוספת לגבי תוקפו של הצו, וטען כי הצו הוצא על ידי אלוף פיקוד העורף בלא שהוסמך לכך בידי הרמטכ"ל, כנדרש בסעיף 6 לתקנות לשעת חירום, ולפיכך הוריתי כי ב"כ הנאשם יגיש את מלוא טענותיו המקדמיות בכתב, והמאשימה תגיש תגובתה לכך.

    

4. בסיכום טענותיו המקדמיות חזר הסניגור וכפר בסמכותו של אלוף הפיקוד להוציא את הצו והוסיף

   כי אין תוקף לדינים מכוחו הוצא הצו, קרי תקנות ההגנה והצו בדבר הוראות הביטחון, נוכח הפרשנות המחודשת לסעיף 11 לפקודה בדבר שלטון וממשל המהווה צינור ההעברה של הדין המנדטורי אל המשפט הישראלי, ואי עמידתם בתנאי פסקת ההגבלה שבחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו.

   ברובד המינהלי, טען הסניגור, כי גם אם ייקבע שהדינים המסמיכים תקפים, הרי שהפעולה המינהלית של הוצאת הצו אינה עומדת בסעיף 11 לחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו, פסקת הכיבוד, המחייבת את כל רשויות השלטון לכבד את הזכויות שעל פי חוק היסוד.

    

5. בתשובתה טוענת המאשימה, כי ההחלטה שניתנה ביום 18.4.16 דוחה את כלל טענותיו של הנאשם וקובעת כי מדובר בצו חוקי.