ת"פ 24245-11-14 מדינת ישראל נ' נאגאוקר

הנאשם הורשע, במסגרת הסדר טיעון דיוני, בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירות של הטרדה במתקן בזק- לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב-1982(4 עבירות) ועבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין התשל"ז-1977.

כמפורט בכתב האישום, באותה תקופה ריצה הנאשם מאסר בגין מעשי אלימות שביצע במתלוננת. ביום 12.2.13, בתחנת משטרת קריית גת, התקשר למתלוננת, גידפה ואיים עליה כי אם תתלונן במשטרה – ישב עליה מאסר עולם והטרידה בכך שהוסיף להתקשר אליה. בהמשך, כמפורט באישומים 2-4, בהזדמנויות שונות בשנת 2013 התקשר למכשיר הטלפון של המתלוננת פעמים רבות וקיללה.

ביום 21.6.16 הגיעו הצדדים להסכמה, כי הנאשם יופנה לתסקיר.

תסקיר שירות המבחן

מתסקיר שירות המבחן עולה, כי הנאשם בן 46, רווק ללא ילדים, עובד בתקופה האחרונה כנהג משאית. שירות המבחן סוקר את תולדות חייו המורכבים ועברו הפלילי, הכולל הרשעה בעבירת הריגה, ניהול אורח חיים שולי וריצוי מאסר בגין מעשי אלימות כלפי המתלוננת. ביחס לארוע זה, נוטל הנאשם האחריות ומסביר כי היה נתון בכעס כלפי המתלוננת לאחר שנידון, עקב תלונותיה, למאסר. הנאשם התקשה לבטא אמפתיה למתלוננת אך לדבריו, ניתק איתה כל קשר.

בשיחתה עם שירות המבחן, ציינה המתלוננת כי ניהלה קשר זוגי בן שנתיים עם הנאשם שתחילתו תקין אך בהמשך התנהל הנאשם באלימות ורכושנות. לדבריה, היא ובני משפחתה שהיו עדים לאירועים מתקשים עדיין להתמודד איתם. ניכר כי המתלוננת חוששת חשש משמעותי מפני הנאשם.

שירות המבחן מעריך שהנאשם גדל במסגרת לא יציבה והתנהל התנהלות שולית מגיל צעיר. עוד סבורים שהנאשם פועל אימפולסיבית מבלי לחשוב על הפגיעה בסביבתו והשלכות מעשיו, ועל כן קיים, עדיין, סיכון משמעותי לפגיעה במתלוננת. הנאשם שלל אפשרות להשתלב בהליך טיפולי, אינו מגלה מודעות אמיתית למעשיו, ועל כן נמנע שירות המבחן מהמלצה.