ת"פ 24011-09-13 מדינת ישראל נ' מחלבות גד (שיווק - 1992) בע"מ ואח'

במסגרת הבקשה מלינים הנאשמים, כי "עיקרי הדברים שנאמרו על ידי בית המשפט הנכבד" – חסרים מהפרוטוקול, ולשיטת הנאשמים, יש לתקן הפרוטוקול, על מנת "להמחיש את האווירה באולם הדיונים".

הבקשה מפרטת אפוא חמש אמירות המיוחסות לבית המשפט, אשר מתבקשת העלאתן על פרוטוקול ישיבת יום 16.9.14.

הבקשה הוגשה ביום 21.9.14, ובאותו יום ביקשתי את תגובת המדינה, תוך ארבע עשר ימים. יצוין, כי הבקשה הוגשה תוך זמן סביר בהחלט, כאשר זיכרון בית המשפט "טרי", ועל כן, כבר בהחלטה ראשונית זו, הבהרתי כי האיום במאסר בפועל על הנאשם 2 – אמירה שהנאשמים מבקשים לייחס לבית המשפט - לא היה ולא נברא.

למרבה הצער, המדינה לא הגיבה במועד שנקצב לה, ועל כן הגישו הנאשמים בקשה למתן החלטה, שככל הנראה רק בעקבותיה הואילה המדינה להגיב לבקשה המקורית, ללא כל בקשה, הסבר או טעם לאיחורה – והדבר אינו ראוי בעיני.

לגופו של ענין, המדינה התנגדה לבקשה, באופן כללי, באומרה כי שומה על בית המשפט להתריע כלפי נאשם המנהל הגנתו בדרך מכבידה ומקשה שלא לצורך, ובהמשך אף התייחסה באופן פרטני לחמש האמירות שיוחסו לבית המשפט.

אציין, כי מדובר בכתב אישום המייחס לנאשמים עבירות מתחום איכות הסביבה, זיהום מים, הזרמת שפכים שריכוזם עולה על המותר, וכיוצא באלה, והוא אוחז לא פחות מאחד עשר עמודים, כאשר בסיפא לו מנויים ארבעה עשר עדים שונים.

על פני הדברים, הגם שאין המדובר בכתב אישום המכונה בז'רגון המשפטי "מגה תיק", או "תיק קרגל", אין הוא תיק פשוט, קל או מהיר לבירור, ודי אם אזכיר כי כתב האישום מתבסס, בין היתר, על קיום ביקורות שפכים במחלבת הנאשמים, הנחת דוגם שפכים בשוחת ביוב, ועוד כהנה וכהנה.

חרף בקשות חוזרות ונשנות של בית המשפט לא הסכימו הנאשמים, מהקראת כתב האישום ובדיונים הבאים, לפרט באופן ממשי את טענותיהם נגד קיום הביקורות, אם התקיימו בכלל, אם לאו, אם הונחו דוגמים, אם לאו, ובאופן כללי מילאו פיהם מים, באופן כזה שהתביעה צריכה להוכיח את טענותיה, מבראשית.