ת"פ 23891-10-14 מדינת ישראל נ' סוליימנוב

הרקע

1. לפני בקשה לביטול כתב אישום מטעמי סיכון כפול והגנה מן הצדק.

2. על פי הנטען בבקשה, עומד הנאשם בפני סיכון כפול וכן קמה לו הגנה מן הצדק שעה שבגין מעשה אחד, הפרת תנאי שחרור ממעצר, כבר הוגשה, במסגרת הליך המ"ת, בקשה לעיון חוזר, ובנוסף הוגש כתב האישום המייחס לו, בין היתר, עבירת הפרת הוראה חוקית.

3. כתב האישום מייחס לנאשם כי ביום 18.10.14 בשעה 00:15, בזמן שהיה נתון בתנאים מגבילים של מעצר בית, הפר הנאשם את תנאי שחרורו ושהה מחוץ לביתו. בהמשך, משנשאל על ידי שוטר למעשיו במקום טען הנאשם בפני השוטר כי יש בידו אישור מבית משפט.

   טיעוני ההגנה

4. לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד רווית גור, יש לבטל את כתב האישום מחמת סיכון כפול והגנה מן הצדק מן הטעמים הבאים:

   • פתיחת הליך כפול בגין אותה הפרה, היינו עיון חוזר בבקשת המעצר מחד גיסא והגשת כתב אישום מאידך גיסא, עלול להביא להטלת סנקציות כפולות בגין אותה הפרה.

   • כשקיימת הוראת חוק ספציפית כמו זו שקבועה בסעיף 51(א) לחוק המעצרים היא גוברת על הוראת הדין הכללית ויש לפעול על פיה. בהנחה שהמאשימה אינה מוותרת על הליך העיון החוזר בגין ההפרה אין מקום להליך נוסף שבו יוגש כתב אישום. לעניין זה הפנתה ב"כ הנאשם לע"פ (מחוזי ת"א) 70051/06 מדינת ישראל נ' נהרי (27.10.08), שם לא התייצב נאשם לריצוי עבודות שירות והתביעה עתרה לריצוי מאסר בפועל וכן ביקשה כי יורשע בהפרת הוראה חוקית, ובית המשפט דחה את עתירת התביעה נוכח קיומה של סנקציה ספציפית. מכאן מבקשת ב"כ הנאשם ללמוד גזירה שווה לעניינינו.

   • כמו כן טענה ב"כ הנאשם להגנה מן הצדק נוכח הליכים כפולים שבהתקיימותם יש פגיעה מהותית בעקרונות של צדק והגינות משפטית. הנאשם "שילם" על עבירת הפרת הוראה בחירותו, ועל כן בהגשת כתב האישום ישנה תחושה של התעמרות בנאשם.

   • ב"כ הנאשם הפנתה לפסק הדין בת"פ (אש') 5474/01 שם במקרה דומה החליט בית המשפט לבטל את כתב האישום.