ת"פ 22981-05-14 פרקליטות מחוז חיפה - פלילי נ' איתן

לפני בקשה לביטול חלקים מכתב האישום שהוגש נגד הנאשם. הבקשה מתייחסת לאישומים 4 ו-5 לגביהם טוען הנאשם כי לא נחקר על אודות החשדות שהביאו להגשת אישומים אלו. מכאן עותר הוא לביטול אישום מס' 5 וכן חלקים מאישום מספר 4. עוד טוען הנאשם כי באישומים אלו לא הבהירה המאשימה בצורה מספקת נושאים רבים כגון "באילו מסירות ותצהירים מדובר, מתי בוצעו...למי נמסרו...מתי זוייפו..." . הנאשם סבור כי בכך נפגעה זכותו להתגונן כראוי מפני האשומים. יצוין כי בבקשה הוזכרו נושאים נוספים, אך לאחר טיעון בעל פה, באו נושאים אלו על פתרונם. החלטתי תעסוק אפוא בטענות שפורטו לעיל.

המאשימה הגישה תגובה בכתב. ביחס לטענה להיעדר פירוט, טענה המאשימה כי האישומים הרלוונטיים "תחומים הן מבחינת זהות מי שהתקשר עם המבקש...הן מבחינת המועד...הן מבחינת הזיוף... והן מבחינת זהות מבצע המסירה" . נטען אפוא שדי בפרטים אלו על מנת "להצביע במדויק באילו מסמכים מדובר". עוד טוענת המאשימה כי בכל מקרה המסמכים מצויים בחומר החקירה ומכאן שהנאשם יכול לדעת בבירור לאילו מסמכים מכוונים אישומים אלו.

ביחס לטענה שהנאשם לא נחקר על אישומים 4 ו- 5 טוענת המאשימה כי אין כל חובה לחקור חשוד, טרם הגשת אישום ומפנה לפסיקה מתאימה. לגופו של עניין טוענת המאשימה כי אין מדובר במי אשר כתב האישום נשלח לביתו בהפתעה, אלא הוא נחקר על נושא הזיוף והכחיש באופן גורף את זיוף המסמכים. נטען עוד כי הנאשם נחקר מספר פעמים על אודות נושא האישום הכללי – ביצוע צווי מסירה וחתימה על תצהירים. לכן סבורה המאשימה כי אין באי הצגת האישורים בחקירה, כדי לפגוע בו.

הטענה לאי בהירות מספקת: באישומים 4,5 נזכרים אישורי מסירה רבים אשר נטען כי הם מזויפים. האישורים מוזכרים "בחבילה" אחת ואף ללא ציון מספר מדויק אלא משוער ("כ- 44 תצהירי מוסר" ; "כ-44 אישורי מסירה"). חרף הסברי המאשימה סברתי כי אופן ניסוח זה יכול להכביד על הנאשם בניהול הגנתו וניתן להביא לפתרון הנושא בקלות יחסית. לאור כך אני מורה למאשימה לסמן את המסמכים הנזכרים באישומים 4 ו-5 ולאפשר לנאשם להעתיק את המסמכים המסומנים. באופן זה ידברו הצדדים "בשפה אחת" והנאשם ידע בדיוק לאילו מסמכים מכוונים אישומים אלו, מהותם וכמותם.

ביחס לטענה שהנאשם לא נחקר על אודות אישומים 4 ו-5: בתו"ב 44015-04-12 ועדה מקומית לתכנון ובניה לב הגליל נ' וסאם נאסר (12.6.14) ציינתי כי "לרשות החוקרת עומדת הזכות והחובה לחקור את החשוד ולגבות את גרסתו לחשדות המופנים כלפיו. זכות מדוע? שכן באמצעות חקירת החשוד יש באפשרותה של הרשות החוקרת להשיג מידע חשוב, שבכוחו לקדם את החקירה. כמו כן, פרטים שמסר חשוד בשלבים מוקדמים של החקירה, טרם שנחשף לחומר הראיות, עלולים להוות מכשול עבורו אם יבקש למסור גרסה חדשה במהלך המשפט. טענה אשר תבוא בשלב מאוחר, עשויה להיתקל בקושי, בשל היותה גרסה כבושה, המצריכה הסבר. מכאן, שגביית גרסה בשלב מוקדם, מקדמת את החקירה ומקשה על האפשרות לשיבוש הליכים ותיאום גרסאות. חובה מדוע ? שכן הגשת כתב אישום נגד אדם היא פעולה פוגענית ביותר ...מכאן שעל הרשות החוקרת לברר עם החשוד את גרסתו, שמא יש בפיו הסבר ראוי שבכוחו למנוע את הגשת כתב האישום נגדו, או למצער למתנו. מסקנה זו הנה נגזרת של חובתה של רשות מנהלית לקבל החלטה תוך בחינת כל העובדות הרלוונטיות וברי כי גרסתו של החשוד היא עובדה רלוונטית.".

מתגובת המאשימה עולה כי אכן הנאשם לא נחקר על נושא אישומים 4 ו-5. מעיון באישומים אלו עולה כי מיוחס בהם לנאשם זיוף של תצהירים ואישורי מסירה עבור עורכי דין שונים מאלו הנזכרים באישומים האחרים. מכאן שמדובר באישומים נפרדים לחלוטין ותמוה הדבר הכיצד זה לא נחקר הנאשם על אודות אישומים אלו טרם הגשת אישום (למצער ראוי היה לבצע השלמת חקירה טרם הגשת אישום). יחד עם זאת לא סברתי כי פגם זה אמור להביא לביטול האישום במקרה זה.