ת"פ 22169-06-14 מדינת ישראל נ' אבו חסין(אחר/נוסף)

רקע

1. הנאשם הורשע, לאחר שחומר הראיות הוגש בהסכמה ונשמעו טיעונים לגבי מידת מעורבותו של הנאשם במיוחס לו. בהתאם לאמור בהכרעת הדין, הורשע הנאשם בעבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום, בהיותו מבצע בצוותא, כדלקמן:

   התפרצות למקום מגורים, לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין; ניסיון התפרצות למקום מגורים, לפי סעיף 406(ב) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין; החזקת כלי פריצה, לפי סעיף 409 לחוק העונשין (שתי עבירות); היזק במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין.

2. על פי עובדות האישום הראשון, ביום 19.05.14 בשעה 09:30, ניסה הנאשם להתפרץ, בצוותא חדא עם שני אחרים, לביתה של ידידה כ"ץ (להלן: "המתלוננת") בגבעת זאב (להלן: "הדירה 1"). הנאשם והאחרים הגיעו למקום באמצעות רכבו של הנאשם, בו נהג הנאשם, מצוידים בתיק ובו כלי פריצה. האחרים ירדו מהרכב בסמוך לדירה 1, בזמן שהנאשם המתין להם ברכב, וניסו לשבור את אחד מסורגי הבית באמצעות מגזרי ברזל. לאחר שהבחינו במתלוננת ובחברותיה בתוך הבית, עזבו את המקום ושבו אל הרכב. בהמשך, נתפס הנאשם נוהג ברכב, ובו כלי פריצה. האחרים הצליחו להימלט מהרכב ומהמקום.

   על פי עובדות האישום השני, ביום 18.04.14 בשעה 01:40 או סמוך לכך, התפרץ הנאשם בצוותא חדא עם שני אחרים לביתו של ישעיהו דויטש (להלן: "המתלונן"), בירושלים (להלן: "הדירה 2"). הנאשם והאחרים הגיעו למקום ברכב בו נהג הנאשם, מצוידים בכלי פריצה. האחרים ירדו מן הרכב עם כלי הפריצה, בזמן שהנאשם המתין להם, עלו למרפסת הדירה 2, פתחו את סורג הדלת, שברו את התריס, פתחו את דלת המרפסת באמצעו כלי חד ונכנסו פנימה. בהמשך ניסו לפתוח את כספת בדירה, אך ללא הצלחה.

   טיעוני הצדדים

3. המאשימה ביקשה להדגיש את חומרת העבירות אותן ביצע הנאשם, תוך דגש על כך שבוצעו לאחר תכנון מוקדם וחלוקת תפקידים בין המבצעים. המאשימה עמדה על הערכים המוגנים אשר נפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם, ביניהם הפגיעה בביטחון הציבור, החדירה לפרטיות המתלוננים, והפגיעה ברכושם. לאור העובדה שמדובר בשני מקרים שונים שבוצעו בהפרש של חוש ימים האחד מהשני, ביקשה המאשימה לקבוע מתחם ענישה נפרד לכל אישום, הנע בין 12-36 חודשי מאסר בפועל. בנסיבותיו של הנאשם, עתרה המאשימה להשית עליו עונש של 26 חודשי מאסר בפועל, וכן להורות על חילוט רכבו.

   ב"כ הנאשם טענו כי הנאשם הורשע על פי הודאתו, לאחר שלא היה חולק לגבי חלקו באירוע. בהמשך, טענו כי ספק רב אם הנאשם ידע מהי תכניתם של נוסעי הרכב בשני המקרים, ושבו וכפרו בכך שמדובר בביצוע בצוותא. על אף טיעונים אלה, טענו ב"כ הנאשם, כי הנאשם הביע חרטה כנה, הבין את חומרת מעשיו, ושיתף פעולה באופן מלא. מדובר בנאשם צעיר, ללא כל עבר פלילי. בנסיבות המקרה, טענו כי יש לקבוע מתחם ענישה שבין מאסר מותנה לבין 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, בגין כל אחד מהאישומים, לקבוע מתחם עונש כולל של 6 עד 12 חודשי מאסר, ולתת בכורה לשיקולי שיקום הנאשם. בנוסף, הסכים הנאשם לחילוט הרכב ששימש לביצוע העבירה, זאת בשל הכרתו בחומרת מעשיו ולקיחת אחריות על ביצועם.

   הנאשם בחר שלא לומר דבר בשלב הטיעונים לעונש.