ת"פ 21717-07-13 מדינת ישראל נ' חכים

א.רקע כללי וגדר המחלוקת בין הצדדים:

1. הנאשם הואשם לפניי בביצוע העבירה של החזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה, לפי הוראות סעיף 186(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין). על פי עובדות כתב האישום, ביום 28.1.13 בסמוך לשעה 12:00 הגיע צוות בילוש, שכלל את השוטר דניאל פבלובסקי, כדי ללוות את הנאשם מבית הכלא לחקירה בתחנת משטרה. במהלך חיפוש על הנאשם, בטרם היציאה מבית הכלא, נפל משרוול מכנסיו של הנאשם להב סכין יפנית עטוף בנייר דבק, עם קצה חשוף וחד (להלן – הסכין). עוד צוין כי הנאשם לא הוכיח שהחזיק בסכין למטרה כשרה, ומכאן האישום בעבירה האמורה.

2. הנאשם כפר בעובדות כתב האישום, הגם שלא ניתנה מטעמו תגובה מפורטת לאישום.

   ב.פרשת התביעה:

3. מטעם המאשימה העידו השוטרים משה קוזי, שחקר את הנאשם בתחנת לב תל-אביב, אליה הובא הנאשם ביום 28.1.13 (להלן – התחנה), והשוטר פבלובסקי. השוטר קוזי גבה הודעה מהנאשם באותו היום (ת/1) וכן ערך מזכר אודות שיחתו עם הנאשם, כאשר ליווה את זה האחרון, בתחנה, מתא המעצר לחדר החקירות (ת/2).

4. במזכר האמור נרשם כלהלן:

   היום ירדתי לתא המעצר להביא את החשוד האסיר לחקירה, שמעתי אותו אומר לחבריו לתא שהמשטרה עושה סרט מכל דבר, כולה סכין מה קרה? לאחר מכן במדרגות שאלתיו מה רצה לעשות עם הסכין וזה השיב לי כי יש לו מלא אויבים בכלא וזה להגנה עצמית וכי לפני שבועיים פוצצו אותו כמה חבר'ה מכות והוא רוצה לשמור על עצמו (ר' במזכר ת/2).

5. ב"כ הנאשם התנגד נמרצות להגשת המזכר, באשר לשיטתו מדובר במזכר המתאר חקירת נאשם שבוצעה בטרם חקירתו הפורמאלית – בעת היותו במעמד של חשוד בדבר עבירה – ובטרם הוזהר בדבר זכויותיו והועמד על זכותו שלא לומר דבר לחוקריו. לגישתו של ב"כ הנאשם, בעריכת שיחה כאמור יש כדי לפגוע באופן מהותי בזכויותיו של חשוד בדבר עבירה. לפיכך, משהוגש כתב אישום נגד הנאשם, החשוד דאז, לא ניתן להגיש מזכר המתעד שיחה-שבטרם-חקירה שכזו. לאחר שמיעת טענות ב"כ הצדדים בעניין זה הוריתי על קבלת המזכר כמוצג, על תנאי, באופן שסוגיית קבילותו תוכרע במסגרת הכרעת הדין – להלן – על רקע מכלול נסיבות העניין (ר' ההחלטה בפרוטוקול, עמ' 10).

6. כאמור, החוקר קוזי גבה גם את הודעת הנאשם, זמן קצר לאחר השיחה נשוא המזכר הנ"ל. במסגרת ההודעה האמורה נחקר הנאשם, כאמור ביום 28.1.13, בשני עניינים שונים: