-
כמצוות הוראות סעיף 182 סיפא לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, אני מודיע, בפתח הכרעת הדין, כי החלטתי לזכות את נאשמת 3.
א.רקע כללי ועובדות כתב האישום:
-
ארבעת הנאשמים הואשמו לפניי בעבירה של החזקת סמים מסוכנים, שלא לצריכה עצמית, לפי הוראות סעיפים 7 (א) ו-(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן – פקודת הסמים המסוכנים). נאשם 4 הואשם, בנוסף, בשלוש עבירות נלוות.
מדובר בסמים מסוכנים איכותיים ויקרי ערך, מסוג קנבוס (מריחואנה מסוג "הידרו"), במשקל כולל של 18 ק"ג נטו ויותר, העשויים להימכר לצרכן הקצה במחיר של כמאה ₪ לגרם (ר' חוות הדעת ת/98 ות/120. להלן ביחד – הסמים).
-
הסמים הוחזקו בשקיות ואקום אטומות, בשתי מכולות המצויות במתחם מכולות מגודר בדרך השבעה בחולון (להלן – המתחם).
במתחם ניתן לשכור מכולה או מכולות לצרכי אחסון, בעבור תשלום דמי שכירות חודשיים, בהתאם לחוזה שכירות סטנדרטי של המתחם (להלן – החוזה). על פי תנאי החוזה האמור, שוכר מכולה רשאי לסיים את השכירות בכל עת בכפוף לתשלום דמי השכירות בעבור החודש בו נמסרה ההודעה על תום השכירות. בנוסף, לשם הבטחת תשלום דמי השכירות נדרש השוכר למסור פרטי כרטיס אשראי או לחלופין המחאת ביטחון.
הגישה למכולות שבמתחם אפשרית, לשוכרי המכולות, בכל שעות היממה. בשעות הערב, הכניסה לשטח המתחם נעשית דרך שער אוטומטי, שניתן להפעילו בהתקשרות טלפונית מהטלפון של השוכר למספר טלפון מסוים, שניתן לשוכר במעמד חתימת החוזה. המתחם מאפשר לשוכר מכולה למסור עד שני מספרי טלפון, אשר רק למי שמחזיק בהם תהיה אפשרות כניסה למתחם כל העת.
-
בני הזוג א' – נאשם 1 ונאשמת 3 – מתגוררים, יחד עם שני ילדיהם, בבית פרטי בראשון-לציון (להלן – הבית). נאשם 4 הינו אחיינה (בן אחותה) של נאשמת 3. נאשם 2 הינו חבר של נאשם 4.
נאשם 1 הינו יליד שנת 1971 ונאשמת 3 צעירה ממנו במספר שנים. להבדיל, נאשם 4 – כמו נאשם 2 – הינו יליד שנת 1994.
-
על פי טענת ההגנה, נאשם 4 היה מקורב מאוד לבני הזוג א' , אשר נהגו בו כבנם והוא נהג בהם כבהוריו. לטענת ההגנה, בתקופה הרלוואנטית לכתב האישום היה לנאשם 4 חדר בבית והוא אף נהג לעשות שימוש באופנוע – מסוג ימאהה טי מקס, מ.ר. 53-756-78 (להלן – האופנוע) – שאותו רכש נאשם 1 בחודש יולי 2014. עוד יש לציין בהקשר זה כי נאשם 1 נהג, באותה התקופה, ברכב B.M.W. מ.ר. 97-374-69, שהיה רשום על שם נאשמת 3 (להלן – הב.מ.וו.); וגם בו – כך לפי הטענה – הוא התיר לנאשם 4 לעשות שימוש.
-
כתב האישום המונח לפניי – שהינו כתב אישום מתוקן בשלישית – אוחז שני אישומים. עיקר עובדותיהם הן כדלקמן: