ת"פ 21092-12-12 מדינת ישראל נ' כהן ואח'

רקע

1. הנאשמים הורשעו, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות הבאות: מרמה עורמה או תחבולה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה, התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") (5 עבירות); השמטת הכנסה לפי סעיף 220(1) לפקודה; אי קיום דרישות לפי סעיף 216(5) לפקודה (4 עבירות); מרמה או תחבולה, לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק") (5 עבירות); מסירת ידיעה כוזבת לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק.

בהתאם לעובדות כתב האישום בו הורשעו, היה הנאשם בעל עסק בתחום הדפוס, ושימש כבעליה של חברת "דפוס מאסטר"( להלן: "החברה"). במהלך שנת 2004 נקלעה החברה לקשיים כלכליים, וחשבונותיו של הנאשם הוגבלו. בהתאם, הופסקה, כמעט לחלוטין, פעילות החברה. במהלך שנת 2004 במטרה להמשיך את עסק הדפוס, רשם הנאשם באמצעות גיסתו, יהודית כהן, חברה בשם "מאסטר פראס" (להלן : "הנאשמת 2"). יהודית אמנם הקימה את החברה באופן פורמלי, אולם עזבה את הארץ והנאשם הוא אשר ניהל את החברה כמנהל וכשולט יחיד. באמצעות הנאשמת 2, המשיך הנאשם לקיים את עסק הדפוס ואת אותה פעילות עסקית שקיים בחברה עד שנת 2004.

בדו"ח שהגיש הנאשם למס הכנסה לשנת 2004 דיווח על היותו שכיר בלבד, המשתכר 3,677 ₪, ועל "0" הכנסות מעסק. בפועל הכנסות החברה לשנה זו עמדו על סך של 253,896 ₪ לפחות.

בין השנים 2005 ל-2008, הפעיל הנאשם את הנאשמת 2 בלא שדיווח על הכנסותיה, ובלא שניהל ספרים. בשנת 2005 דיווח חלקית על פעילותה למע"מ, ובשנים 2006-2008 לא העביר כל דיווח בנוגע לפעילותה למע"מ. בדרך זו הונה הנאשם את רשויות המס ואף התחמק מתשלום מס.

להלן פירוט הסכומים לשנים הרלבנטיות:

א. שנת 2005- לא הועבר כל דיווח למס הכנסה. למע"מ הועבר דיווח על מחזור עסקאות של 564,474 ₪, כאשר בפועל מחזור העסקאות של הנאשמים עמד לכל הפחות על 600,643 ₪.

ב. שנת 2006- לא הועבר כל דיווח למס הכנסה ולמע"מ. בפועל, מחזור העסקים של הנאשמים לשנה זו עמד על 122,826 ₪ לפחות.

ג.שנת 2007 - לא הועבר כל דיווח למס הכנסה ולמע"מ. בפועל, מחזור העסקים של הנאשמים לשנה זו עמד על 187,182 ₪ לפחות.

ד.שנת 2008 - לא הועבר כל דיווח למס הכנסה ולמע"מ. בפועל, מחזור העסקים של הנאשמים לשנה זו עמד על 79,875 ₪ לפחות.

בית המשפט קבע את מידת אחריותו של הנאשם כמנהל וכבעל שליטה בנאשמת 2, ומכאן נקבע כי שימש אף כנציגה בדיון.

2. בטרם נשמעו טיעונים לעונש, ביקש בא כוח הנאשם כי בית המשפט יקבל ראיות חדשות, ו"יתקן" את הכרעת הדין בהתאם. מדובר במסמכים הקשורים לסכומים אשר יוחסו לנאשמים. בית המשפט דחה את הבקשה, נוכח הסכמת הנאשם ובא כוחו לסכומים שיוחסו לנאשמים, לאחר תיקונם לקולא על ידי ב"כ המאשימה (עמ' 7, ש- 9-18 לפרוט'), העובדה שלא נשמעו ראיות לגבי סכומים אלה, אופי המסמכים שהוצגו במהלך הדיון בבקשה, והאפשרות שעמדה לפני הנאשם ובא כוחו לבקש לקבל מסמכים דומים, בבקשה לקבלת חומרי חקירה.

הנאשם הגיש כראיות לעונש, את המסמכים הבאים:

א. אישורים מהוצאה לפועל, לפיהם סכום חובותיו של הנאשם ירד מכשישה מיליון ושלוש מאות אלף ש"ח לכמליון ש"ח.

ב. דוחות מס הכנסה של הנאשמת 2, בגין השנים הרלוונטיות לכתב האישום, אותם הגיש הנאשם לאחרונה.

ג. קנסות מס הכנסה שעל הנאשם ואשתו לשלם.

ד. קביעת מס של מע"מ, לגבי הנאשמת 2, בשנת 2007-2008 וכן הודעה קנס בגין שנים אלה.

ה. אישור רפואי בדבר מחלות מהן סובל.