ת"פ 21039-01-14 מדינת ישראל נ' אשורוב (עציר) ואח'

1.הנאשמים הורשעו במסגרת הסדר טיעון, לאחר שנשמעו עדים במספר ישיבות, בעבירות הבאות:

קשירת קשר לפשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977; חטיפה לשם רצח או סחיטה, עבירה לפי סעיף 372 בצירוף סעיף 29 לחוק; כליאת שווא, עבירה לפי סעיף 277 בצירוף סעיף 29 לחוק (ריבוי עבירות); סחיטה בכוח , עבירה לפי סעיף 427 (א) סייפא בצירוף סעיף 29 לחוק (ריבוי עבירות); סחיטה באיומים , עבירה לפי סעיף 428 סייפא בצירוף סעיף 29 לחוק (ריבוי עבירות); תיקפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות , עבירה לפי סעיף 380+382 לחוק (ריבוי עבירות).

2.על פי עובדות כתב האישום המתוקן, המתלונן, פלוני (להלן: "המתלונן") ועדי עייני (להלן: "עדי") היו חברים אשר תכננו להקים עסק לקניית קודים באינטרנט.

עדי הכיר למתלונן את נאשם 1 וזאת על רקע רצונו של המתלונן לקחת הלוואה בשל מצוקה כלכלית ולצורך הקמת העסק.

במהלך חודש יולי 2013 לקח המתלונן הלוואה בסך של 6,000 ₪ מנאשם 1 , עליה היה אמור לשלם לנאשם 1 ריבית שבועית של 500 ₪ עד לסיום פירעונה ועבור כל יום של איחור בתשלום התחייב לשלם 200 ₪.

המתלונן שילם לנאשם 1 שניים או שלושה תשלומים בלבד.

כחודש לאחר מתן ההלוואה, דרש נאשם 1 מהמתלונן את יתרת החוב לאותו מועד, בסך של כ- 1,200 ₪ , המתלונן השיב כי אין בידו כסף לתשלום החזר ההלוואה, ביקש מעדי לשלם במקומו אך גם לעדי לא היתה אפשרות לעשות כן.

המתלונן ניתק את הקשר עם נאשם 1 ועזב את מקום מגוריו לדרום הארץ, אך הנאשם דרש ממנו להחזיר את הכסף באמצעות הודעות בפייסבוק.

בין החודשים ספטמבר לנובמבר 2013, במספר הזדמנויות, יצר הנאשם 1 קשר טלפוני עם עדי ואף המתין לו מספר פעמים ליד ביתו כשהוא מאיים עליו על מנת שיחזיר את החוב.