ת"פ 20832-06-15 מדינת ישראל נ' אבו גאלי ואח'

א.רקע כללי וגדר המחלוקת בין הצדדים:

1. ארבעת הנאשמים הואשמו לפניי, בכתב האישום, בביצוע בצוותא חדא של העבירות הבאות:

   (א)פריצה לרכב במטרה לגנוב, לפי הוראות סעיף 413ו סיפא לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – עבירת ההתפרצות וחוק העונשין, בהתאמה).

   (ב)גניבה מרכב, לפי הוראות סעיף 413ד(א) לחוק העונשין (להלן – עבירת הגניבה).

   (ג)החזקת נכס חשוד כגנוב, לפי הוראות סעיף 413 לחוק העונשין.

2. בעובדות כתב האישום נטען, בעיקרי הדברים, כלהלן:

   • ביום 4.6.15, בשעה 23:00 או בסמוך לכך, הגיעו הנאשמים ברכב מסוג יונדאי, אותו שכר הנאשם 4 (להלן – הרכב של נאשם 4), אל "חוף תאיו" בעיר בת-ים. באותה העת חנה במקום רכב אחר מסוג יונדאי, השייך למר מנחם דהן (להלן – המתלונן).

   • כשהגיעו הנאשמים למקום יצאו שניים מהם מהרכב של נאשם 4, התקרבו לרכבו של המתלונן, פתחו את תא המטען שלו באמצעות שלט וגנבו ממנו מחשב נייד, משקפי שמש וטלפון נייד.

   • הנאשמים נתפסו בסמוך לשעת ההתפרצות כשהם ברכב של נאשם 4 והרכוש הגנוב בתא המטען של הרכב. עוד נתפס בתא המטען מכשיר טלפון נייד מסוג אייפון 5, השייך לגב' אילנית בגדסריאן (להלן – האייפון), מבלי שהיה לנאשמים הסבר סביר כי רכשו את החזקה בו כדין.

3. תשובת הנאשמים לכתב האישום ניתנה באמצעות בא-כוחם, במסגרת דיון מקדמי. ב"כ הנאשמים הודה, בשם נאשם 4, בכל עובדות כתב האישום, למעט בעניין האייפון, וכפר בשם יתר הנאשמים בכל המיוחס להם. הסניגור מיקד אפוא את עיקר ההגנה בשאלת אחריותם של נאשמים 3-1 בלבד, שלשיטתו הואשמו בכתב האישום יחד עם נאשם 4 אך ורק מהטעם שנתפסו עמו ברכב (לעניין עמדת ההגנה ר' בפרוטוקול, עמ' 1 שורה 10 ואילך; עמ' 3 שורה 15; וכן בסעיף 3 לסיכומי ההגנה בכתב).