ת"פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
20771-04-13
23/11/2014
|
בפני השופט:
עידו דרויאן
|
- נגד - |
מאשימה:
מדינת ישראל עו"ד נאוה זרנגר
|
נאשם:
מור פרטוק זהבי עו"ד עזר מבורך
|
הכרעת דין |
כתב האישום שהוגש בחודש אפריל 2013 מייחס לנאשם שתי עבירות של החזקת סכין שלא למטרה כשרה, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
על פי כתב האישום, ביום 12.6.12 בסמוך לשעה 12:20, עת נסע הנאשם ברכבו ברח' עליית הנוער בגבעתיים, החזיק בסכין יפנית אשר הוסתרה בפלסטיק העוטף את ידית ההילוכים, בדוקרן מברזל אשר אוחסן בתא בין הכיסאות, ובאלה מתקפלת מברזל בין הכיסאות. הנאשם לא הוכיח כי החזיק את הסכין והדוקרן למטרה כשרה.
הנאשם כפר באשמה המיוחסת לו בטענה כי החיפוש לא היה חוקי ויש לפסול את המוצגים שנתפסו מלשמש כראיות. עוד טען הנאשם שה"דוקרן" איננו אלא סכין מכתבים שהחזקתה מותרת. בסיכומי ההגנה הוסיף הנאשם וטען מפי סניגורו המלומד, כטענה חלופית, כי הסכינים הוחזקו באופן כשר.
כשרות החיפוש והתפיסה:
את האירוע יש לחלק, עובדתית-כרונולוגית, לשני חלקים:
חלק ראשון, עצירת הרכב לבדיקת רישיונות:
מדו"ח הפעולה (ת/2) עולה, כי במהלך סיור שגרתי בניידת עם שוטר נוסף, הבחין שוטר הסיור יניב כורש ברכב שנסע במסלול הנגדי. ברכב נסעו שניים – הנאשם שנהג ואחר, כפי שהסתבר לאחר מכן – שהיו "נראים לחוצים וכל הזמן הפנו מבטם לאחור לכיוון הניידת" כמתואר בדו"ח. התנהגות זו עוררה את חשדם של השוטרים והם כרזו לנוסעי הרכב לעצור לבדיקת רישיונות. ואכן, כשנעצר הרכב ביקש השוטר לבדוק את רישיון הנהיגה של הנאשם.
הסניגור המלומד ניסה לטעון כי עצירתו של הרכב לבדיקת רישיונות היתה חסרת הצדקה, ואף נבעה מטעמים זרים של "גזענות", בשל העובדה שהנאשם וחברו הם בני עדות המזרח, ונסעו ברכב בחלונות פתוחים כשהם שומעים מוזיקה מזרחית בעוצמה גבוהה. על-כך ענה השוטר הנעלב כי גם הוא בן עדות המזרח, אוהב מוזיקה מזרחית, שומע אותה ברכבו בעוצמה גבוהה והצביע על-כך שקשה לזהות את הנאשם כ"מזרחי" מעצם חזותו (ובלשונו, בתשובתו לסניגור – "אתה ואני יותר שחורים ממנו", ע' 19 לפרוט'). בנוסף, יש לציין כי אף שהשוטר נחקר בהרחבה לעניין זה, תוך הטחת מפורשת של טענת אפליה וגזענות, לא מסר הנאשם בעדותו דבר על-כך שנסע ברכב עם מוזיקה מזרחית וכו'.
לטענה זו אין אפוא ידיים ורגליים, וצר מאוד שהוטחה כך בשוטר. לזכות הסניגור יש לומר כי לא שב עליה בסיכומיו. פעולת השוטרים לא היתה נגועה אפוא באפליה פסולה מכל סוג.
לשוטר סמכות מלאה לעצירתו של רכב לבדיקת רישיונות, לרבות בדיקות שגרתיות ואקראיות.