ת"פ 20741-12-12 מדינת ישראל נ' משרקי

1.ביום 29.12.15 החלטת לזכות את הנאשם מהמיוחס לו בכתב האישום – ולהלן נימוקיי.

2.נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש – לפי ס' 380 לחוק העונשין תשל"ז – 1977.

על פי המפורט בכתב האישום, ניהל הנאשם במועדים הרלבנטיים מכבסה ברובע ב' במרכז המסחרי באריאל (להלן: "המכבסה").

הגב' י.צ. (להלן – "המתלוננת") הייתה לקוחה במכבסה והשאירה בה מעיל לניקוי.

ביום 20.8.12 בשעה 12:10 או בסמוך לכך, הגיעה המתלוננת למכבסה כדי לאסוף את המעיל, הנאשם אמר לה שעדיין אינו מוכן , היא הביעה חוסר שביעות רצון בנופפה אצבע – ואז תקפה הנאשם שלא כדין בכך שנשך את אצבעה וגרם לה חתך מדמם באורך 1.5 ס"מ, שהינו חבלה של ממש.

3.במועד הקראת כתב האישום כפר הנאשם בכל נגיעה באצבעה של המתלוננת.

הוא ניהל את המכבסה, המתלוננת השאירה אצלו מעיל לניקוי, לא הייתה מרוצה שלא ניקה אותו בזמן, הגיעה למכבסה גם במועד שבכתב האישום, הקימה שערורייה ואמרה שתתלונן עליו.

4.עדי התביעה:

ע"ת/1 המתלוננת ציינה בעדותה (עמ' 4-15 לפרוטוקול) כי הינה אחות מוסמכת, ברוסיה הייתה רופאת ילדים, בארץ עברה קורס הסבה, הינה בעלת רשיון של אחות מוסמכת כ- 10 שנים, ועובדת במרכז שיקום גריאטרי בבית רבקה בפ"ת.

בחודש יוני 2012 הביאה 2 מעילים שלה לניקוי במכבסה אותה ניהל הנאשם במרכז המסחרי שבו היא גם לקוחה במכולת וחנות ירקות, והקרוב לביתה.

מעיל החורף שמסרה נוקה לשביעות רצונה, אך מעיל ז'מש נוסף שמסרה – לא הוחזר לה, אך הוסבר לה שממתינים לאיסוף מס' פריטים עד להעברתם לניקוי.

היא הבינה את המצב, זה היה קיץ, והיא לא מיהרה.

מדי פעם עברה ושאלה אם המעיל מוכן – ודחו אותה מס' פעמים במשך 3 חודשים.