ת"פ 20690-03-13 מדינת ישראל נ' ס.צ.

כתב האישום והרשעת הנאשם

1.הנאשם הורשע לאחר שמיעת הראיות בשתי עבירות של איומים, בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין, ובעבירה של תקיפה סתם (בן זוג), בניגוד לסעיף 382(ב)+379 לחוק העונשין.

העובדות מפורטות בהרחבה בהכרעת הדין ולצורך גזירת הדין אחזור בקצרה על עיקריהן.

2.במועד הרלוונטי לכתב האישום, היו הנאשם והמתלוננת בני זוג נשואים, הורים ל-4 ילדים, אשר יחסיהם עלו על שרטון, כאשר חשדו של הנאשם כלפי המתלוננת "כי בשנים האחרונות קיימה קשר זוגי עם אשה אחרת – קשר שלא הוכח והוכחש על ידי המתלוננת – העבירה אותו על דעתו, עד שפעל כנגדה באופן תוקפני, אגרסיבי ואימפולסיבי" (עמ' 2, פיסקה 5 להכ"ד).

3.במסגרת האישום הראשון (ארוע המברג) – הורשע הנאשם בכך שביום 11.11.12, בביתם שברעננה, בעקבות ויכוח קולני בינו לבין המתלוננת, בפרוזדור הבית, תפס הנאשם את המתלוננת בצווארה, בחוזקה, כאשר הוא אוחז במברג בידו השניה, בו אחז קודם לכן, ואמר לה "את רוצה שעכשיו אני אתקע לך את זה בצוואר?". המברג לא נגע בצווארה של המתלוננת, אלא הוצמד אליו. המתלוננת ברחה לכיוון המטבח והנאשם הלך אחריה תוך שהוא אומר לה "אני אשחט אותך בשנתך, את אמא שלך ואבא שלך" (עמ' 24, פיסקה 49 להכ"ד).

4.במסגרת האישום השני (ארוע האיום) – הורשע הנאשם בכך שביום 6.12.12, בביתם שברעננה, על רקע חשדו של הנאשם כי המתלוננת נכנסה למשרדו ללא רשותו, התפרץ ויכוח קולני בין השניים, במסגרתו אמרה המתלוננת לנאשם "ממזר שקרן". בתגובה, עלה הנאשם במדרגות הבית המובילות לקומה השניה בה שהתה המתלוננת, תוך שהוא אומר לה "את רוצה שאני אהרוג אותך עכשיו?". בעקבות אמירה זו של הנאשם, אשר לוותה בצעקות ובהתנהגות מאיימת, התקשרה המתלוננת להוריה ולמשטרה ושוטר שהגיע לבית עיכב את הנאשם לתחנת המשטרה (עמ' 25, פיסקה 50 להכ"ד).

טיעוני הצדדים לעונש

5.ב"כ המאשימה הפנה לערך החברתי המוגן בעבירות שביצע הנאשם, שעניינו שמירה על שלומה ובטחונה של המתלוננת ושמירה על מוגנות התא המשפחתי. הוא הפנה לפסיקה אשר קבעה כי מעשי אלימות בתוך התא המשפחתי נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת. לדבריו, יש להטיל ענישה הכוללת מאסר בפועל על מי שמרים יד על בן משפחה ומאיים עליו, זאת לאור נפיצותן של העבירות והצורך להגן על החלש במשפחה – כך גם כאשר מדובר בנאשמים "נורמטיביים" נעדרי עבר פלילי, כפי הנאשם שבפניי. התובע הפנה לעובדה כי העבירות בוצעו בביתם המשותף של הנאשם והמתלוננת, כאשר אחד הארועים התרחש לנגד עיניה של בתם. עוד הדגיש ב"כ המאשימה את נסיבות ביצוע העבירות, כאשר הנאשם צועק, ומעיניו יוצא "רשף", כדברי המתלוננת. בארוע התקיפה יש כדי לאיים ולהשפיל את המתלוננת. גם בכך שהנאשם אחז במברג בארוע נשוא האישום הראשון יש כדי להצביע על חומרה יתירה.

בנסיבות אלה, עתר ב"כ המאשימה לקביעת מתחם של בין 6 ל-12 חודשי מאסר בפועל.

בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, וביניהן – היותו של הנאשם יליד 1963, נעדר עבר פלילי, אשר נעצר למשך יומיים בגין תיק זה, לא נטל אחריות על מעשיו, השחיר את המתלוננת והוריה במהלך עדותו וסירב להירתם להליך טיפולי – ביקש התובע למקם את עונשו של הנאשם ב"רף הבינוני של המתחם", תוך הטלת רכיבי ענישה נוספים כמאסר על תנאי, קנס ופיצוי לטובת המתלוננת.

6.ב"כ הנאשם הפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם, בן למשפחה עיראקית מכובדת, אשר עלה לארץ מאנגליה והקים משפחה יחד עם המתלוננת. הנאשם, כמו גם משפחתו המורחבת, הוא אדם שומר חוק ולא הסתבך מעולם בביצוע עבירה פלילית באנגליה או בארץ. הנאשם הוא איש עסקים אשר מחלק זמנו בין הונג קונג, שם ממוקמת החברה שבבעלותו, לארץ.

ב"כ הנאשם בטיעוניו לעונש, המשיך את קו ההגנה שנקט בו הנאשם במהלך המשפט, אשר נדחה על ידי, וטען כי משפחת המתלוננת התייחסה לנאשם כאל "חזיר, בהמה, הוא לא שווה כלום", וכי ניתן לספור את הארוחות החמות שקיבל מהמתלוננת במשך כל שנות נישואיהם על כף יד אחת (עמ' 97 לפר').