ת"פ 2048-12-14 מדינת ישראל נ' קעקור(עציר) ואח'

(בעניין נאשם 2)

א.כתב האישום:

הנאשם, עבדאללה צלאח, ת.ז. *** יליד 1987 מהכפר חאדר, נעצר ביום 27-11-14 וביום 1-12-14 הוגש נגדו כתב אישום בבית משפט זה.

כתב האישום שבו הודה הנאשם מייחס לנאשם כי ביום 27-11-14 שהה הנאשם בישראל ללא כדין.

ב.ראיות התביעה לעונש וטיעוני התביעה לעונש:

1.התביעה טענה כי מתחם הענישה הראוי הינו חודש לשישה חודשי מאסר (ברף הגבוה), וכן מאסר מותנה, קנס והתחייבות.

2 . המאשימה טענה כי עברו הפלילי של הנאשם רלוונטי ויש בו כדי להכביד את עונשו .

3 . המאשימה טענה כי בעוברו את העבירה הפר המשיב את ריבונותה של המדינה וסמכותה לקבוע בשאלה מי יבוא בשעריה .

4 . המאשימה טענה כי לעבירה אשר עבר המשיב ישנן גם השלכות על בטחון המדינה.

ג. ראיות ההגנה לעונש וטיעוני ההגנה לעונש:

1.הסנגור טען כי נאשם חפץ לעבוד ולהביא שבר לביתו.

2.הסנגור טען כי רמת הענישה המקובלת במחוז בעבירות שב"ח, המבוצעות ממניעים כלכליים בלבד הינה עונש הכולל 31 ימי מאסר בפועל והתחייבות – ללא קנס .

3.הסניגור הרחיב בעניין נסיבותיו האישיות של הנאשם ופירט כי המדובר באדם יליד 87, רווק בן למשפחה בת 11 נפשות, אשר השנה נפטר אביו ומצב המשפחה קשה.