מדינת ישראל נ' פלוני

אני מזכה את הנאשם וזאת מחמת הספק.

כתב האישום והשתלשלות העניינים

הנאשם הואשם בתקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש.

המתלוננת, בת זוגו של הנאשם דאז והיום מנהלים חיים משותפים ומגדלים יחד את ילדיהם.

ביום 18.2.24, ניתנה תשובת הנאשם לאישום. תשובתו הייתה מצומצמת וזאת בשל סירובו של הנאשם לומר כל דבר שעלול לפגוע במתלוננת, בת זוגו. הסנגור בדבריו ביום 18.2.24, ציין, כי בשל עמדתו זו של הנאשם, הוא מוגבל מאוד בתשובה לאישום, ואולם הסנגור ציין כי מדובר בעמדה שהנאשם מסר עוד בחקירתו במשטרה. החקירה המדוברת התנהלה כשעתיים לאחר האירוע המתואר בכתב האישום.

נשמעו הראיות והצדדים סיכמו.

המאשימה בטיעוניה הפנתה את בית המשפט לדברי שכנה של הנאשם והמתלוננת. השכנה היא שהזמינה את המשטרה ותמלול שיחתה למוקד 100 הוגש לבית המשפט. התובעת ציינה עוד את העולה מדוחות הפעולה של השוטרים שהגיעו למקום, ואת דברי המתלוננת לשוטרים. המאשימה התייחסה להודעתה הראשונה של המתלוננת במשטרה וביקשה כי בית המשפט יקבל את גרסתה המפורטת בהודעה זו. הודעה זו נתמכת, כך לדברי המאשימה, גם בהודעתה הנוספת כאשר ביקשה לחזור בה מהתלונה ואולם לא חזרה בה מדברים שמסרה בהודעתה הראשונה. המאשימה סבורה כי להבדיל מהגרסה הסדורה וההגיונית שמסרה במשטרה, עדות המתלוננת בבית המשפט בלתי מתקבלת על הדעת, מלאת סתירות ואיננה קוהרנטית. יתרה מזאת, טוענת המאשימה, המתלוננת מתקשה לומר מפורשות כי הנאשם לא היכה אותה, ומרבית דבריה מתייחסים לבקשות אחרות כדוגמת רצונה שיחזור לבית ויחזור לסייע בתחזוקת הבית וגידול ילדיהם. בסיכומו של דבר המאשימה מבקשת כי בית המשפט יקבל את גרסתה כמפורט בהודעתה במשטרה על פני עדותה בבית המשפט. המאשימה הוסיפה וטענה כי גם אם בית המשפט לא יקבל את גרסת המתלוננת כמפורט בהודעתה במשטרה על בית המשפט להרשיע את הנאשם בשל גרסת הנאשם, חוסר הסבירות והסתירות הרבות שבה, שקריו, שתיקותיו, ועדותו הקלושה בבית המשפט.

דיון והכרעה

ראיות התביעה התבססו ברובן על גרסתה הראשונה של המתלוננת בדבריה לשוטרים שהגיעו למקום וכמפורט בהודעתה במשטרה, הודעה הכוללת תמונות שצולמו בחקירה המתעדות לכאורה את החבלות.