ת"פ 2009-12 מדינת ישראל נ' אדם(אחר/נוסף)
|
ת"פ בית משפט השלום ירושלים |
2009-12
23.8.2014 |
|
בפני השופט: איתן קורנהאוזר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מאשימה: מדינת ישראל |
נאשמים: יהודה בן-ציון אדם (אחר/נוסף) |
| החלטה | |
בקשה לקבלת החזר פקדון, אשר הופקד במסגרת הליך מעצר.
רקע
1. הנאשם שוחרר ביום 17.8.12, במסגרת מ"ת 2010-12, בתנאים הכוללים הפקדה של 2,000 ₪, אשר הופקדה בפועל על ידי אחותו (כך עולה מקבלה שצורפה לבקשה). בהמשך, ביום 14.3.13, הוחלט על שינוי בתנאי השחרור, בכפוף להפקדה נוספת בסך של 5,000 ₪, אשר הופקדה על ידי הנאשם.
2. בקשת הנאשם לקבלת הפקדון לידיו נוכח סיום ההליך הפלילי, סורבה נוכח עקול על נכסי הנאשם, שהוטל על ידי רשם ההוצאה לפועל. כעת, עותר הנאשם להעביר את סך הפקדון לידי אחותו, שכן לטענתו מדובר ברכושה. בנוסף, טוען הנאשם באמצעות בא כוחו, כי יש להשיב את הפקדון לידיו, משפגה תכלית הפקדתו. בא כוח הנאשם היפנה לפסיקה לשם ביסוס טיעוניו.
דיון
3. עיון בהחלטה שניתנה במסגרת בש"פ 4972/07 פואז נ' מדינת ישראל (20.3.08), מעלה כי מדובר בדיון לגבי נוהל עליו החליטה המדינה. אותו נוהל עסק בהסבת כספי ערבות שהופקדו בהליך מעצר, לצורך תשלום פיצויים עונשיים לנפגע עבירה, הזכאי לו מכח גזר דין. כפי שצויין שם, מדובר בנוהל עליו החליטה המדינה "בלא שקיימת תשתית חוקית לכך" (שם, פסקה 9). בהתאם, הנמקות פסק הדין האמור הושתתו על הסבת כספי ערבות , תוך החלטה שרירותית של המדינה שאינה נסמכת על סמכות בחוק.
4. המקרה שבפני שונה בתכלית: מדובר בהחלטה של רשם ההוצאה לפועל, אשר ניתנה מכח חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967 (להלן: החוק), שם נתן המחוקק דעתו באופן מפורש לרכוש שאינו ניתן לעיקול (ראו לדוגמא סעיף 50 לחוק). הפקדה כספית במסגרת הליך מעצר אינה נמנית על הסייגים המופיעים בחוק.
בנוסף, נקבעה באופן מפורש בחוק, זכות ערעור על החלטה זו. בנסיבות אלה, אין המדובר ב"נוהל" כלשהו, אלא בהחלטה שיפוטית שניתנה על ידי רשם ההוצאה לפועל, אשר הטילה עקול על רכוש הנאשם, הכולל אף את סך הערבות שהפקיד במסגרת הליך המעצר.
כאמור לעיל, החלטה זו ניתנת לערעור, ברשות או בזכות, בהתאם לסעיף 80 לחוק.
5. שאלת בעלות אחות הנאשם על סכומי הערבות, כפופה לאמור לעיל. למעלה מהדרוש, אציין כי הראיה שהוצגה לביסוס טענת בעלות האחות, היא קבלה לגבי הפקדת הסכום הראשון בסך 2,000 ₪. מעיון בקבלה עולה, כי התשלום האמור בוצע על ידי האחות. אין בעובדה זו, להוכיח כי אכן מדובר בסכום כסף הנמצא בבעלותה, במיוחד כאשר הנאשם בעצמו היה עצור בשלב בו בוצע התשלום. הסכום השני של הערבות, בסך 5,000 ₪, הופקד על ידי הנאשם בעצמו, עת היה משוחרר. בנסיבות האמורות, לא מצאתי בפסיקה אליה היפנה בא כוח הנאשם, כדי לשנות החלטה זו.
לנוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ז אב תשע"ד, 23 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|