ת"פ 20045-04-13 מדינת ישראל נ' בורלא

אלה עובדות כתב האישום המתוקן שהנאשם הודה בהם. הנאשם הודה כי ביום 21.6.12 בהיותו נהג בחברת האוטובוסים "אגד" נהג בקו 126 של חברה זו. סמוך לשעה אחת עשרה בבוקר, עת נהג הנאשם באוטובוס, הגיע למקום מסוים בעיר ראשון לציון, פגש במתלונן, נהג מונית שנהג אותה עת במוניתו ועצר באותו מקום להעלות נוסעים. בהגיעו למקום הימצא המונית, עצר הנאשם את האוטובוס לצד המונית, פתח דלת המונית, וגידף את המתלונן – נהג המונית. לאחר מכן, ירד הנאשם מהאוטובוס ניגש אל המתלונן וחבט באמצעות אגרופו בשמשה הקדמית של המונית וגם שברה. לאחר מעשה זה, עלה הנאשם לאוטובוס והמשיך בנסיעה. בהמשך לכך, כפי שנאמר בכתב האישום, עת הבחין המתלונן באוטובוס העוצר ברמזור, סימן המתלונן לנאשם לחכות. במעמד זה, הראה המתלונן הנזק שגרם הנאשם למוניתו וביקש ממנו פרטיו. הנאשם הכחיש כי גרם הנזק וסירב למסור פרטיו, תחת זאת הכה את המתלונן באגרוף בלחיו לאחר מכן עזב הנאשם המקום.

בדיון שהתקיים לפני ביום 30.12.13 הודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן. כתב האישום תוקן במסגרת הסדר טיעון. על פי ההסדר אף שהנאשם הודה בעובדות כתב האישום, הרי לא יורשע אלא יופנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר. התביעה עמדה על הרשעת הנאשם אך הצהירה כי לאחר קבלת התסקיר ישובו הצדדים וישוחחו ביניהם. התביעה הצהירה כי עמדתה היא להרשעה.

סמוך לדיון שהתקיים לפני ביום 9.6.14 הוגש תסקיר משירות המבחן. שירות המבחן כדרכו המבורכת ערך תסקיר, מקיף, מפורט ומעמיק ביותר. סופו של תסקיר המליץ שירות המבחן להימנע מהרשעתו ולחייבו בשל''צ בהיקף של 120 שעות.

ראוי לציין כי על פי התסקיר התקשה הנאשם להתייחס בצורה ביקורתית לחלקים התוקפניים בהתנהגותו המכשילה בעת ביצוע העבירה. כמו כן, התקשה בתחילה לשתף פעולה עם שירות המבחן בעניין השל''צ שכן אינו פנוי לבצע של''צ מרגיש כי הוא משלם מחיר כבד ביחס למעורבותו באירוע שכן לטעמו כל שעשה היה תגובה להתנהלות המתלונן בעת הנהיגה, התנהלות שהיה לפי דעת הנאשם כדי לסכן הסובבים אותו. שירות המבחן אשר בחן, כאמור כל הנסיבות הרלבנטיות לעניין, מצא כי הרשעת הנאשם, העובד כנהג ב"אגד" במשך כ- 31 שנים, תביא לפיטוריו. משום כך, הגיע שירות המבחן לכלל מסקנה כי במקרה זה יש מקום להימנע מהרשעה.

בטיעוני התביעה לעונש עתרה התביעה להרשיע הנאשם ולגזור דינו למאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלונן. עיקר החומרה שהתביעה רואה במקרה זה הוא בכך שמדובר בנהג רכב ציבורי שהתנהג באלימות על רקע שימוש בדרך כלפי נהג אחר. כמו כן, מצא בא כוח התביעה כי משום האמור בתסקיר דהיינו הקושי לקבל אחריותו למעשה כמו גם הקושי לשתף פעולה עם שירות המבחן באשר לשל''צ, מביא למסקנה שמדובר בתסקיר שלילי שיש לדחות ההמלצה לאי הרשעת הנאשם.

בא כוח הנאשם מטבע הדברים ביקש לסמוך ידיו על האמור בתסקיר. לדבריו, בניגוד לדברי התובע ויש כי הדבר עולה מתוך התסקיר אין הנאשם מסיר האחריות מעל מעשיו. הנאשם לפי דברי הסניגור, נוטל אחריות מלאה למעשיו. אמנם קשה לו לקבל שהוא אשר עומד לדין, בנסיבות שהעיר לנהג אחר, לנהג המונית שנהג בצורה פרועה. בא כוח הנאשם ביקש לקבל המלצת שירות המבחן.

בבואי להכריע במחלוקת שבין הצדדים מצאתי תחילה להתייחס לעובדות כתב האישום. על פי כתב האישום, הנאשם גילה מידה של אלימות לפי שסבר כי נהג המונית, המתלונן נוהג באופן בלתי ראוי. הנאשם נטל על עצמו האחריות לשלום הציבור, אחריות שיש לו אך כידוע, סמכות לנקוט מעשה אין לו. אין להקל ראש באשר לאלימות בין נהגים על רקע שימוש בדרך. הדוגמאות, לסיום הטרגי של מעשים אלה, לצערי הרב רבות. היו מקרים בעבר, ואינם מעטים, כי בעקבות ריב בין נהגים בדרך, והסלמה אלימה, הסתיים המפגש ביניהם באורח טרגי. משום כך, מדיניות הענישה היא החמרה בדין.