ת"פ 19819-11-13 מדינת ישראל נ' מלר

במסגרת הסדר טיעון, הודה הנאשם והורשע ביום 27.5.14, לפי כתב אישום מתוקן, בעבירות הבאות:

א.גניבה בידי מנהל, לפי סעיף 392 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

ב.זיוף בכוונה לקבל דבר לפי סעיף 418 לחוק הנ"ל.

ג. קבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 רישא לחוק הנ"ל.

לפי הסדר הטיעון, הפקיד הנאשם קודם הטיעונים לעונש סך של 80,000 ₪ לפיצוי החברה המתלוננת והופנה לעריכת תסקיר שירות מבחן. התביעה עתרה לעונש של 16 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וסך הפיצוי הנ"ל, ואילו ההגנה ביקשה להימנע מכליאת הנאשם.

מעשי הנאשם:

1. משנת 2003 עבד הנאשם כנהג מונית בתחנת "מוניות פיתוח" בהרצליה, ובשנת 2008 התמנה למנהל בתחנה. באותה שנה החל הנאשם לתפקד כמנהל יחיד בתחנה, ומתוקף תפקידו השתמש בפנקסי ההמחאות של התחנה, המאוגדת כחברה בע"מ.

2. משיכת המחאה של התחנה מחויבת בחתימת שני חברי ועדת הביקורת של התחנה, המאשרים כך ומפקחים על ההוצאה.

3. החל מחודש פברואר 2010 ועד לחודש יוני 2011 זייף הנאשם כששים המחאות של התחנה, תוך זיוף חתימותיהם של חברי ועדת הביקורת, הפקיד את ההמחאות בחשבונו הפרטי וכך גנב סך של 300,000 ₪.

4. בנוסף, טען הנאשם בכזב בפני מר צביקה אדרי, נהג בתחנה, כי התחנה נזקקת להלוואה מיידית, וקיבל ממנו במרמה סך של כ-300,000 ₪. סך זה הושב למר אדרי בהמחאות של התחנה שזייף הנאשם (לכן לא התבקש פיצוי לזכותו).

5. במהלך התקופה, בכ-16 הזדמנויות, גם הפקיד הנאשם 140,000 ₪ מכיסו הפרטי לזכות תחנת המוניות (כמפורט בכתב האישום). לטענתו, שאינה מקובלת על התביעה, עשה זאת לצורך תשלום משכורות לנהגים וכדי להציל את התחנה מהתרסקות כלכלית.