ת"פ 19243-02-14 מדינת ישראל נ' ברנס

הנאשם יליד 1949 והמתלונן י' ו' (להלן: "המתלונן") יליד 1931 התגוררו בתקופה הרלוונטית לכתב האישום בשכנות ברח' שדרות חן בתל-אביב.

ברקע לאירוע מושא כתב האישום חשדו של הנאשם שהמתלונן שרט את רכבו, באמצעות מפתחות שאחז בידו.

על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 21.6.2012 בשעה 16:30, ברחוב שדרות חן 7 בת"א, תקף הנאשם את המתלונן, שלא כדין וללא הסכמתו, בכך שאחז בחוזקה בחולצת המתלונן, הכה בפניו ובגופו באגרופים ובעיטות, פצע את ידיו באמצעות חפץ חד בו החזיק, והפילו ארצה, לאחר שסבר כי הלה שרט את רכבו.

הנאשם חדל מתקיפת המתלונן רק כאשר עובר אורח חלף במקום והחל לצלם את מעשיו.

בתשובתו לאישום, שנמסרה באמצעות באת כוחו, הודה הנאשם בנוכחות במקום בעת האירוע, אך כפר במיוחס לו בכתב האישום וטען שלמעשה הוא זה שהותקף, כשבאת כוחו אף הוסיפה כי תטען לאכיפה בררנית, עליה הרחיבה בסיכומיה.

מטעם המאשימה העידו המתלונן, עד ראייה, מקסים קונופלוב (להלן: "עד הראייה") ושוטרת סיור, רס"ר לימור רוסמטמיאן (להלן: "שוטרת הסיור"), שהגיעה לזירת האירוע לאחר סיומו ורשמה דוח פעולה ודוח מעצר של הנאשם, לאחר שסירב לעיכוב.

מאחר שגרסת המתלונן וגרסת הנאשם סותרות זו את זו בנקודות שהן בלב המחלוקת והנוגעות לשאלה מי תקף את מי, כשכל אחד מהם מצביע על חבלות בגופו, כפי שיפורט בהמשך, אפתח דווקא בעדותו של עד הראייה האובייקטיבי, השופכת אור על ההתרחשות, גם אם לא היה עד לראשיתה.