ת"פ 19162-04-15 מדינת ישראל נ' שאלתיאל

על פי הודאתו הורשע הנאשם בעבירות של איומים ותקיפה סתם.

בתאריך 10/3/15, החל המתלונן לחצות כביש במעבר חציה, כאשר הבחין בנאשם הנוהג במונית מתקרב למעבר החציה ואינו מאט את מהירות נסיעתו ועל כן חזר לאחור.

תוך כדי שהנאשם חלף בנסיעה את מעבר החציה, היכה המתלונן בחלון הקדמי של המונית וכשהמונית חלפה על פניו, החל לחצות בשנית את מעבר החציה.

הנאשם עצר את המונית, יצא ממנה, פתח את תא המטען הוציא אלת עץ, ניגש למתלונן, תוך שהוא אוחז באלה ודחף את המתלונן לאחור.

התביעה ציינה את הערכים המוגנים שנפגעו ממעשיו של הנאשם והם הגנה על שלמות גופו של אדם ועל שלוותו.

לטעמה של התביעה מידת הפגיעה בערכים אלה היא משמעותית.

התביעה הביאה מפסיקתו של ביהמ"ש העליון על מנת להציג את החומרה שבה הוא ראוה עבירות מעין אלה ועל מנת להציג את הענישה הנוהגת.

לטעמה של התביעה מתחם העונש הראוי נע ממאסר מותנה ועד מספר חודשי מאסר בפועל לצד מאסר מותנה, קנס ופיצוי.

הגם שהתביעה ערה להודאתו של הנאשם ולנטילת האחריות כמו גם להמלצות שירות המבחן, היא סבורה כי אין מקום לביטול הרשעתו, בשל שאין הוא עונה על המבחנים שנקבעו בפסיקה לצורך כך.

התביעה עתרה להותיר את הרשעתו של הנאשם על כנה ולהטיל עליו מאסר מותנה, של"צ, קנס ופיצוי.