מדינת ישראל נ' סולימנוב

1.לאחר שמיעת הוכחות הגיעו הצדדים להסדר טיעון שבמסגרתו הודה הנאשם בעבירה של החזקת סכין וצירף תיק נוסף שעניינו שני מקרים של החזקת כמות קטנה של קנביס לצריכה עצמית.

2.הפרת האיסור על החזקת סכין ברחוב העלתה את הסיכון לשימוש בסכין לביצוע עבירה. החזקת הקנביס עמדה בסתירה להגבלות שהטילה המדינה על שימוש בחומרים פסיכואקטיביים והחזקתם.

3.לא ידוע על מטרה ספציפית בלתי כשרה שהייתה להחזקת הסכין וכמויות הקנביס שהוחזקו היו קטנות.

4.הרף התחתון של מתחם העונש ההולם לכל אחת מן העבירות שבהן מדובר אינו כולל עונש מאסר בפועל.

5.הצדדים הגיעו להסדר טיעון שלפיו יגזרו על הנאשם עונשים של מאסר על תנאי וקנס. עונשים אלו נמצאים בתחום מתחם העונש ההולם לעבירות שבהן הורשע הנאשם.

6.לחובת הנאשם עבר פלילי כולל ריצוי של שמונה חודשי מאסר בפועל בגין עבירה של התפרצות. עבר פלילי זה עשוי היה להוביל להטלת עונש שאינו ברף התחתון של מתחם העונש ההולם, אך בשל בעיות ראייתיות בתיק שעניינו החזקת סכין הקשורות לאופן תפיסת הסכין, ואשר אליהן אתייחס בהמשך, הסכימה התביעה להטלת עונש הנמצא ברף התחתון של המתחם.

7.לנוכח האמור לעיל אני מוצא את הסדר הטיעון סביר ומאשרו.

8.הואיל והנאשם השתחרר ממאסר לפני מספר חודשים ומאז איננו עובד בשל כאבי גב ובהתחשב בכך שהעבירות שבהן הורשע אינן כאלה שהניבו רווח כלכלי כלשהו, אני מוצא מקום להטלת קנס נמוך.

9.לפיכך, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: