ת"פ 18762-04-16 מדינת ישראל נ' גול

כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של סחר בסם מסוכן, והדיון בעניינו קבוע להבאת הראיות.

בפני בקשת המבקש להורות למשיבה לתמלל את קלטות החקירה של המבקש ושל עד תביעה נוסף, אשר הוגדר על ידי המבקש כעד מרכזי.

מהבקשה עולה כי המבקש ביקש לקבל את תמלולי החקירות הנדונות כבר בדיון שהתקיים בפני סגן הנשיאה כב' השופט טרסי, ביום 11.9.16, בהתאם לבש"פ 5881/15 בעניין רונאל פישר ואחרים (להלן:"בש"פ רונאל פישר"), ואכן בהחלטת בית המשפט נקבע כי יש צורך לתמלל את החקירות ולהעביר את התמלילים לידי ב"כ המבקש.

ואולם מהבקשה עולה כי המשיבה לא נהגה בהתאם להחלטה, ובתגובתה טענה כי אין חובה שבדין לתמלל את החקירות, וכי בית המשפט לא הורה לה לעשות כן.

בבש"פ רונאל פישר, אשר דן בסוגיית תמלול חקירות אותן ביצעה המשטרה, קבע בית המשפט העליון כי אין למאשימה חובה לתמלל את כלל חומר החקירה, ובכלל זה חומר חקירה שאין בכוונתה להגיש לבית המשפט.

עם זאת, נקבע כי ככל שהמאשימה מבקשת להגיש לבית המשפט מוצג בתיעוד חזותי או קולי, יש לתמללו ולהעביר העתק מהתמלול מבעוד מועד לידי הנאשם, לצורך העתקתו. בית המשפט העליון ציין בהחלטתו כי למעשה המדינה אינה חולקת על כלל זה.

גם בע"פ 8262/06 בעניין אמיר נגה, נקבע על ידי בית המשפט העליון כי –

"על צדדים לדיון לעשות לעצמם כלל של ברזל, לפיו צד המגיש קלטת ייכבד ויגיש גם את תמלולה. בתי המשפט זכאים לקבל סיוע זה מהצדדים ואין די בהגשת קלטות כמוצגים".

נוכח דברים אלו, אני מורה כי ככל שתבקש המשיבה להגיש לבית המשפט את קלטות החקירה של הנאשם או העד הנדון, או כל קלטת חקירה אחרת, עליה לתמלל קלטות אלה, ולהעבירן מבעוד מועד לידי המבקש. ככל שלא תבקש המשיבה להגיש את הקלטות, לא תהא חייבת לתמללן.