ת"פ 18456-02-15 מדינת ישראל נ' בורשטיין

1.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

לפי המפורט בכתב האישום, ביום 12.10.14 באורנית, בעת ויכוח שהתגלע בין הנאשם לבין שכנו בועז כרמי (להלן:" המתלונן"), על רקע שימוש בחנייה, פנה הנאשם אל המתלונן ואמר לו כי יפוצץ אותו במכות וכי אינו יודע למה הוא מסוגל וידאג שיגיע לבית החולים.

2.בתשובתו לכתב האישום כפר הנאשם במיוחס לו.

הנאשם הודה בקיומו של ויכוח בינו לבין המתלונן אולם הכחיש כי במסגרתו איים על המתלונן. לטענתו המתלונן הוא שיצא מרכבו בפראות ותקף אותו באופן מילולי.

עם זאת, הנאשם הודה כי אמר למתלונן כי הוא עוד עשוי להגיע לבית חולים- נוכח חששו לבריאותו של המתלונן בעטיו של כעסו באירוע.

לחילופין נטען כי גם בהנחה כי השתמע איום מדברי הנאשם באירוע- הרי זה בבחינת זוטי דברים במסגרת יחסיהם של השניים.

בנסיבות אלה, העלה הנאשם טענת אכיפה סלקטיבית הואיל ותלונתו במשטרה כנגד הנאשם כחצי שנה עובר לאירוע דנן, בגין אירוע בו כלביו של המתלונן תקפו את בנו של הנאשם וכלבו - כלל לא נבדקה.

3.על עדי התביעה נמנו:

(1) ע"ת/1- המתלונן (עמ' 4-18 לפרוטוקול)

(2) ע"ת/2- אלכסנדר מרגוליס (עמ' 19-22 לפרוטוקול)

(3) ע"ת/3- רס"ר לינוי גבאי (עמ' 24-26 לפרוטוקול)

4.על עדי ההגנה נמנו:

(1) ע"ה/1-הנאשם (עמ' 28-39 לפרוטוקול)