ת"פ 17531-12-11

לפני טענת הנאשם כי יש להורות על זיכויו מאחר שלא הוכחה האשמה אף לכאורה, על פי הוראות סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן – חוק סדר הדין הפלילי).

בישיבה מיום 11.6.14 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה דיונית לפיה הצדדים יסתפקו בהגשת מסמכים ויוותרו על העדת כלל העדים. בהתאם לכך, הגישה התביעה עוד באותה הישיבה את כלל ראיותיה.

בישיבה מיום 21.5.15 , טען ב"כ הנאשם "אין להשיב אשמה" זאת, כיון ש"אי אפשר על סמך העובדות והראיות שנאספו בתיק זה לקבוע שנאשם 2 הוא מנהל החברה או אחד מבעלי המניות בחברה" ומשכך אין לקשור אותו לעבירות בהן עסקינן. עוד טען הנאשם כי הנאשם מעולם לא נחקר וכי המאשימה לא עשתה די כדי לחקרו, כולל בדרך של הגעה לביתו בשל מצבו הרפואי. במכתבים שבהם מופיעה חתימתו כביכול של הנאשם, אין אלו חתימותיו.

המאשימה מודה כי אכן לא היה הנאשם נושא משרה רשום בחברה, עם זאת טוענת כי "הייתה לו מעורבות פונקציונאלית ביחד לניהול החברה וכך גם משתמע מעדויות העובדים" (ע' 15 ש' 10-11) ובהתאם להגדרה זו הועמד לדין (ר' סעיף 2 בכתב האישום- "בתקופה הרלוונטית לכתב אישום זה הנאשם 2 שימש כמנהל בנאשמת 1"). המאשימה מפנה לעדויות העובדים לתמיכה בעמדתה.

לענין זימונו של הנאשם, טענה המאשימה כי בידה לפחות אישור מסירה אחד של זימון לחקירה תחת אזהרה, וכן עולה מתוכו כי היה זימון אחר. אמנם הנאשם עבר השתלת לב אך המשיך לתפקד בתקופות כאלה ואחרות, והטענה שאינו מגיע לחקירה מסיבות רפואיות אינה חזות הכל; המסמכים מלמדים כי התחמק מחקירה.

הכרעה

העבירה הראשונה נשוא כתב האישום היא עיסוק כקבלן כוח אדם ללא קבלת היתר, בניגוד להוראות סעיף 2(א) וסעיף 20(ב) לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996 (להלן: "חוק העסקת עובדים")ולשונם כדלקמן:

" 2 (א) לא יעסוק אדם כקבלן כוח אדם אלא אם כן הוא בעל רשיון לכך מאת השר ועל פי תנאי הרשיון.

...