ת"פ 17240-05-15 מדינת ישראל נ' ע.

בפתח הכרעת הדין אני מודיעה, כמצוות סיפת סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב -1982, כי החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

פתח דבר

1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו שלושה אישומים בעבירות של תקיפת בת זוג לפי סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "החוק") (שתי עבירות), וכן עבירה של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש- לפי סעיף 382(ג) לחוק ועבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק.

    

   ע"פ עובדות כתב האישום הראשון, ביום 17.4.15 בסמוך לשעה 22:30, איים הנאשם על אשתו דאז, המתלוננת, בכך שאמר כי הלילה לא תישן בבית ואם תישאר שם, ישרוף אותה. באותן הנסיבות משך בשערותיה ודחף אותה. בכתב האישום השני נטען, כי ביום 12.4.15, סמוך לשעה 22:00 בבית, תקף הנאשם את המתלוננת בכך שזרק עליה את שלט הטלוויזיה ופגע בידה, באומרו לה "תקומי את נראית מגעילה, מה את יושבת פה בכלל". כמפורט בעובדות כתב האישום השלישי, כחצי שנה עובר למועד האישום הראשון, בעקבות כעסו של הנאשם על המתלוננת על כך שהבחין בשערות על רצפת הסלון, סטר לה וגרם לאדמומיות בלחייה.

    

2. בישיבת המענה לכתב האישום שהתקיימה ביום 30.12.15, בפני כב' השופט קרשן, כפר הנאשם באופן גורף במיוחס לו.

    

3. במסגרת דיון ההוכחות נשמעו עדות המתלוננת, עדות השוטר רוני יהואש - גובה הודעת הנאשם (ת/1), ודו"ח העימות (ת/2), השוטר יוסף מאלכ -עורך דו"ח הפעולה (ת/3) וכן אם המתלוננת. מטעם ההגנה העידו הנאשם ואחיו.

    

   יריעת המחלוקת