ת"פ 17101-08-13 מדינת ישראל נ' מרשה(אחר/נוסף)

על פי הודאתו הורשע הנאשם בעבירות של שכרות לפי סעיף 193 (ב) לחוק העונשין ושל החזקת סכין.

בתאריך 10/8/13 ברחוב הרצל ברחובות, נשא הנאשם, כאשר הוא תחת השפעת אלכוהול, סכין. משהגיעו למקום שוטרים וצעקו לנאשם כי יעצור, הסתובב הנאשם לעברם כשהסכין בידו ונופף אותו לעברם.

התביעה הדגישה כי הערך החברתי המוגן הנפגע בעבירה של החזקת סכין הוא משמעותי ועניינו הוא שלום הציבור. לא בכדי החמיר המחוקק עם עוברי עבירה זו והעמיד את העונש בצידה על חמש שנות מאסר. התביעה אף הפנתה אל הלכות בית המשפט העליון מהן ניתן ללמוד על החומרה שיש לייחס לעבירה זו.

עוד הדגישה התביעה כי בענייננו משנה חומרה יש לראות בכך שהנאשם אף הורשע בעבירה של שכרות , דהיינו, החזיק את הסכין בעודו תחת השפעת אלכוהול.

לטעמה של התביעה, מתחם העונש הראוי נע בין מספר חודשי מאסר ועד 10 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס.

התביעה אף הפנתה אל תסקירי שירות המבחן ואל חוסר שיתוף הפעולה של הנאשם עם שירות המבחן.

התביעה עתרה להטיל על הנאשם 4 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

ב"כ הנאשם יצאה חוצץ כנגד מתחם הענישה אותו הציגה התביעה. לטעמה הרף התחתון של המתחם הוא של"צ ואף היותו של הנאם שיכור בעת החזקת הסכין, אינה מחייבת רף תחתון של מאסר.

לטעמה של ב"כ הנאשם אף היותו של הנאשם צעיר משפיעה על מתחם הענישה וכן העובדה כי לא נעשה בסכין שימוש כלשהו.

מדובר לטעמה של ב"כ הנאשם בעבירה ללא תכנון , ברגע של אימפולסיביות, עת היה הנאשם שתוי ולא נגרם נזק כלשהו. הנאשם נטל אחריות על המקרה ומתפקד דרך כלל באורח נורמטיבי.