ת"פ 16905-08-13 מדינת ישראל נ' ט.

במסגרת הסדר טיעון, הודה הנאשם ביום 5.11.15 והורשע לפי כתב אישום מתוקן בעבירות הבאות:

א.תקיפה חובלנית של בת זוג, לפי סעיף 382 (ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (3 עבירות);

ב.ניסיון פציעה, לפי סעיף 334 בצירוף סעיף 25 לחוק הנ"ל;

ג.תקיפת בת זוג, לפי סעיף 382 (ב) לחוק הנ"ל;

ד.איומים, לפי סעיף 192 לחוק הנ"ל (2 עבירות);

ה.היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק הנ"ל;

ו.שימוש בכח למנוע מעצר, לפי סעיף 47 (א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח משולב), תשכ"ט-1969.

בהתאם למוסכם, הופנה הנאשם לעריכת תסקיר שירות המבחן, והצדדים עתרו איש לעמדתו:

התביעה עתרה לעונש מאסר בן 11 חודשים ו-20 יום (כשבניכוי ימי מעצר, נותרו לריצוי כ-6 חודשי מאסר), וכן עתרה לענישה נלוות של מאסר מותנה, קנס, פיצוי למתלוננת וחתימה על התחייבות.

ההגנה עתרה לעונש שעיקרו מאסר שניתן לרצותו בעבודות שירות.

מעשי הנאשם:

1. הנאשם נשוי למתלוננת והזוג מתגורר בדירה עם שלושת ילדיה הקטינים של המתלוננת מנישואין קודמים.

2. במועד לא ידוע בקיץ 2012, חזר הנאשם לדירה כשהוא תחת השפעת אלכוהול, וביצע עבירה של תקיפה חובלנית של בת-זוג (אישום 4):

   הנאשם טען שהמתלוננת "משפילה אותו" והחל להכות אותה בחגורה עם אבזם מברזל בכל חלקי גופה, כשהוא מונע מהמתלוננת לברוח מהדירה, וגורם לה לסימני חבלה באזור המותניים והאגן. הנאשם חדל ממעשיו רק משהתערבה בתה הקטינה של המתלוננת, ילידת 1999.