ת"פ 1604-10-12 מדינת ישראל נ' סיטונאות בני מוסטפא סעדי (2004) בע"מ ואח'

רקע וטיעוני הצדדים

1.כנגד הנאשמים – חברה פרטית למסחר סיטונאי בירקות ומנהלה הפעיל (להלן: "הנאשמת" ו"הנאשם" בהתאמה) – הוגש כתב אישום מתוקן המייחס להם עבירות על פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961.

2.בהתאם לאמור בכתב האישום המתוקן הורשעו הנאשמים על פי הודאתם בביצוע עבירה יחידה של אי הגשת דו"ח על הכנסות החברה במועד, לשנת המס 2009.

3.ב"כ המאשימה הדגישה בטיעוניה את החומרה הנודעת לעבירות שבנדון ואת הפגיעה בערכים המוגנים בשים לב לעובדה כי גביית המס מושתתת על דיווח אמין ושוטף, בלו נמנעת מפקיד השומה היכולת לשום את מס הנישום כנדרש. לחומרה ציינה גם את מחזור הפעילות הגבוה בשנה הרלוונטית (כ-2.5 מיליון שקלים). עם זאת ובשל עברו הנקי של הנאשם והסרת המחדל, ציינה כי ניתן להסתפק במאסר מותנה שינוע בין 2 ל-8 חודשים וקנס כספי גבוה והולם. על הנאשמת, שאינה פעילה עוד, ביקשה להטיל בנוסף קנס בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט.

4.הנאשם ביקש שלא להחמיר בעונשו וזאת בשל מצבו הכלכלי הקשה; בשל קריסת החברה; ובשל העובדה כי הדו"ח לא הוגש במועדו בשל חוסר שיתוף פעולה של הבנק, שסרב להעביר לידיו מסמכים.

דיון

5.כמצוות סעיף 40ג(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), בבואנו לקבוע את מתחם הענישה ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

6.אין מחלוקת אודות חומרת העבירות ופגיעתן בערכים המוגנים. בתי המשפט עמדו לא אחת על חומרתן של עבירות המס, על השלכותיהן החברתיות המזיקות ועל העובדה כי הן חותרות תחת ערכים חברתיים בסיסיים של שוויון וסולידריות חברתית (ראו למשל רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 20/2/13, פורסם ב"נבו"). הדו"חות השנתיים שעל נישומים להגיש לרשות המסים יוצרים את הבסיס לקיומה של מערכת המס ולפעולתה התקינה (רע"פ 9/09 מזרחי נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 25/11/08), כאשר אי הגשת דו"ח במועד מונעת מרשויות המס לברר את מס האמת המגיע ולטפל בהליך מסודר בקביעתו של המס וגבייתו (ע"פ (מחוזי-חיפה) 23087-07-11 לזרוביץ' נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 6/10/11, פורסם ב"נבו").

7.בחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה מלמדת על עבירה יחידה, שבוצעה באחריותו של אדם נעדר עבר פלילי. באמור ניתן לראות איפוא משום התנהגות חד פעמית וחריגה. לחומרה יש למנות את מחזור הפעילות הגבוה של הנאשמת, והנזק שעלול היה להיגרם ממנו לקופת המדינה.