ת"פ 1594-07-13 מדינת ישראל נ' בדיר

רקע.

ביום 1.7.13 הוגש נגד הנאשם כתב אישום אשר ייחס לו עבירה של גניבת רכב. ביום 2.4.14 הוגש כתב אישום מתוקן על פיו יוחסה לנאשם עבירה של קבלת רכב גנוב. בדיון שהתקיים באותו היום הודיעו באי כוח הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון לפיו הנאשם יודה ויורשע בעובדות כתב האישום המתוקן, וטרם שיישמעו טיעונים לעונש יופנה לקבלת תסקיר מאת שרות המבחן. באת כוח המאשימה הצהירה כי לא תתנגד להפניית הנאשם לקבלת חוות דעת מאת הממונה על עבודות שרות, ועם זאת הבהירה כי עמדתה העונשית תהא למאסר בפועל "ממש", מאסר על תנאי, קנס, פיצוי ופסילת רישיון נהיגה.

מכתב האישום המתוקן עולה כי במועדים הרלבנטיים לכתב האישום עבד הנאשם כנהג רכב גרר בחברת "גרר חוצה ישראל" (להלן- "החברה"). במסגרת עבודתו קיבל הנאשם קריאות לטיפול ברכבים תקולים במקומות שונים בארץ. הנאשם היה מגיע לאותם רכבים ולאחר שקיבל אישור מבעלי הרכבים היה גורר את הרכבים לתיקון במוסך לפי הוראת בעל הרכב. בתאריך 8.5.12 בשעה 12:40 לערך התקשר בעלים של רכב נושא מ.ר 21-127-67 (להלן- "המתלונן" ו- "הרכב", בהתאמה) לחברת "סטארת" וביקש כי יגררו את רכבו למוסך בהוד השרון. בהמשך לאמור, הגיע הנאשם לגרור את רכבו של המתלונן. במועד שאינו ידוע למאשימה במדויק, בתאריך 8.5.12, קיבל הנאשם את הרכב ולא העבירו למוסך בהוד השרון. בהמשך העביר הנאשם את הרכב הגנוב לאדם אחר ולא השיבו למתלונן. בהמשך לאמור, בשעה 15:00 או בסמוך לכך, אותר הרכב בקלקיליה. בנסיבות המתוארות, העביר הנאשם את הרכב ללא קבלת רשות מבעליו בנסיבות המצביעות על כוונה שלא להחזירו לבעליו.

הנאשם הצהיר כי הוא מסכים להסדר הטיעון לאחר שכתב האישום המתוקן הוקרא לו והוא הבין את תוכנו ומהותו וכי הוא יודע שבית המשפט אינו כפוף להסדר הטיעון.

בהמשך לכך, הודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע על פי הודייתו בעבירה של קבלת רכב גנוב לפי סעיף 413י. לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בהתאם להסדר הטיעון הוריתי על הפניית הנאשם לקבלת תסקיר שרות מבחן וחוות דעת הממונה על עבודות שרות. או אז נדחה הדיון פעמים מספר, בין היתר, עקב אי התייצבות הנאשם בפני הממונה על עבודות שרות.

מתוך חוות דעת הממונה על עבודות שרות אשר הוגשה ביום 20.9.15 עלה כי לאחר בדיקת התאמה והשמה שנערכה לנאשם לרבות נוכח מידע מודיעיני שהתקבל מהמשטרה נמצא הנאשם בלתי מתאים לביצוע עבודות שרות נוכח קיומו של יסוד סביר לחשש לפגיעה בגופו או בחייו של אדם לרבות בנאשם ולפי סעיף 51(ב1)(1) לחוק העונשין. כמו כן צוין כי הנאשם נפצע מירי ברגליו בעקבות סכסוך עם תושב כפר קאסם בו הוא מתגורר, וכי הוא מוגבל מבחינה רפואית, כי סכסוך זה שריר וקיים וכי על פי מידע שהתקבל מהמשטרה נתון הנאשם בסיכון לפגיעה נוספת.

בהחלטתי מיום 27.5.15 הוריתי על הפניית הנאשם בשנית אל הממונה על עבודות שרות במטרה כי בנסיבות הקיימות תיבחן שוב שאלת התאמתו של הנאשם לביצוע עבודות שרות במסגרת מתאימה.

חוות דעת הממונה על עבודות שרות הנוספת הוגשה ביום 9.9.15 ובסופה מסקנה שלילית זהה לקודמתה, לפיה אין הנאשם מתאים לביצוע עבודות שרות נוכח העובדה כי נשקפת סכנה לנאשם ולסביבתו. כמו כן צוין כי המקומות המיועדים לביצוע עבודות שרות הינם, מטבע הדברים, מוסדות המשרתים את הקהילה ואין הם מקומות מאובטחים וסגורים. עוד צוין כי הפיקוח מטעם הממונה אינו צמוד. על כן, ואף נוכח מצבו הרפואי, הערכת המסוכנות והמידע המשטרתי שהתקבל קבע הממונה על עבודות שרות כי לא ניתן לשבץ את הנאשם במקום עבודה בשל הסכנה הנשקפת לו ולחיי הציבור המצוי במקום.