ת"פ 15838-02-13 מדינת ישראל נ' בוטראשוילי

מה דינו של עובד שירות, שלאחר שנמצא כשיר, ולאחר מתן גזר הדין, ניתנה בעניינו חוות דעת לפיה אינו "מתאים" לעבודות שירות, עקב קיומם של איומים עליו, המסכנים אותו ואת סביבתו? האם לכפות על הממונה לאתר עבורו עבודת שירות על מנת לקיים את ההסדר, על אף חוות הדעת אודות הסכנה? האם להורות אוטומטית על ריצוי יתרת המאסר מאחורי סורג ובריח? או שמא יש לגזור את דינו לעונש חדש, נוכח שינוי הנסיבות?

רקע עובדתי

1. במסגרת הסדר טיעון, הודה הנאשם בכתב אישום מתוקן, בו יוחסה לו העבירה של קשירת קשר למעשים אסורים לפי סעיף 500 לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן חוק העונשין). על פי כתב האישום המתוקן, הנאשם חבר לעובד דואר, בניסיון להוציא חבילה מהדואר, שלא בדרך הרגילה, כדי שלא תיבדק תכולתה, בכוונה להעבירה לאחרים. הנאשם פנה לעובד הדואר, אותו הכיר, וביקשו להוציא את החבילה מהדואר, וכך עשה אותו עובד. המדובר בחבילה אשר הכילה סם מסוכן, אולם לנאשם לא מיוחסת ידיעה אודות התכולה, והוא לא הורשע בכל עבירה על פקודת הסמים.

2. בהתאם להסדר הטיעון, ביום 18.2.15, נידון הנאשם לשישה חודשי מאסר בפועל (בניכוי ימי מעצרו), לריצוי בעבודות שירות. זאת, לאחר שניתנה חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות, לפי סעיף 51ב(ב)(1) לחוק העונשין, לפיה "המועמד מתאים לעבודות שירות".

3. בתאריך 10.5.15 התייצב הנאשם לתחילת עבודות השירות במתנ"ס, כשהוא מלווה באדם נוסף. אדם, אשר לטענת הממונה היה "מאבטח אישי" של הנאשם, ולטענת הנאשם בבית המשפט היה "נהג" שלו. מכל מקום, בעקבות אירוע זה, החליט הממונה להפסיק את עבודות השירות של הנאשם, לשם בירור העניין מול משטרת ישראל.

4. ביום 12.8.15 (לאחר שפנייה מוקדמת יותר לא נקלטה במזכירות), פנה הממונה לבית המשפט, בבקשה לשנות את גזר הדין בעניין הנאשם. זאת, בהתאם לסעיף 51י(א1)(2) לחוק העונשין. לבקשה זו צורפה חוות דעת מטעם משטרת ישראל, לפיה מתנגדת המשטרה להעסקתו בעבודות שירות. נמסר, כי קיים מידע המצביע על היות הנאשם קשור לסכסוך בין כנופיות, בו היו אירועי אלימות בעבר. ההערכה היא, כי שיבוצו בעבודות שירות יסכן את בטחונו ואת בטחון הציבור.

5. בדיון שהתקיים ביום 17.9.15, ניתנה החלטת ביניים, לפיה על הממונה לחזור ולנסות לאתר מקום בו יוכל הנאשם לעבוד, על מנת לקיים את פסק הדין כפי שהסכימו הצדדים במקור. מקום בו הסכנה פחותה, כגון מקום בו אין קבלת קהל, או מקום שהוא מאובטח מטבעו, כתחנת משטרה.

6. בדיון המשך, שהתקיים בתאריך 26.10.15, התברר כי הממונה עומד על דעתו, לפיה הנאשם אינו מתאים לשאת מאסר בעבודות שירות, בכל מקום שהוא. זאת, נוכח העמדה התקיפה של משטרת ישראל, לפיה הדבר מסכן אותו ואת הציבור. הוגשו גם חוות דעת עדכניות של הממונה ושל משטרת ישראל.

7. הממונה בחוות דעת מפורטת הסביר מדוע, לדעתו, לא ניתן לאתר מקום לעבודות שירות. הוסבר כי רוב מקומות העבודה, באזור מגורי הנאשם, הם מוסדות אשר מטבעם מבקר בהם קהל רב (כגון מתנ"סים), או ששוהה בהם אוכלוסייה מוחלשת מטבעה (כגון מקום תעסוקה לבעלי מוגבלות). כן נמסר, שנוכח טיב המידע המודיעיני, אין גם מקום להעסקתו במשטרה או באגפים המנהליים של שב"ס. לדעת הממונה, נוכח הסיכון, הנאשם כלל אינו ראוי לבוא בשערי עבודות השירות, אפילו במקום בו אין מגע רב עם הקהל (כגון מועצות דתיות) ואין מדובר בשאלה של "השמה". הממונה בחוות דעתו הפנה לכך שהחוק תוקן בעקבות מתן פסק הדין בע"פ 779/08 מוסלי נ' מדינת ישראל (מיום 1.4.09, להלן: הלכת מוסלי). לשיטתו, לאחר התיקון, יש להבחין בין שאלת ההתאמה לעבודות שירות לבין השאלה בדבר מקום ההשמה.

8. בדיון העלו ב"כ הצדדים טיעונים לגבי המשמעות המשפטית של המצב שנוצר, בשאלה האם בסמכות בית המשפט לשנות את פסק הדין, ואם ראוי לעשות כן נוכח הסדר הטיעון והנסיבות. לאחר הדיון, השלימו הצדדים את טיעוניהם בכתב.