ת"פ 15323-03-15 מדינת ישראל נ' אבו זקיקה ואח'

כללי

1.בטרם שמיעת הראיות הגיעו הצדדים להסדר במסגרתו כתב האישום המקורי שהוגש נגד הנאשמים תוקן והנאשמים הודו בעובדות כתב האישום המתוקן, שאלה עיקריהן -

בין הנאשם 1 לח.ס., קטין יליד 20.10.97 (להלן: "המתלונן"), קיימת היכרות מוקדמת. מספר שבועות לפני המועד הרלוונטי לכתב האישום, הנאשם 1 כעס על המתלונן לאחר שהאחרון שוחח עם נערה. על רקע זה קשרו הנאשמים קשר לחטוף את המתלונן.

בתאריך 26.02.15, סמוך לאחר השעה 22:00, עמדו המתלונן וש.א., קטין יליד 08.10.97, בתחנת אוטובוס בצומת היציאה מפזורת אבו קוידר, על מנת לנסוע לבאר - שבע. הנאשמים הגיעו למקום ברכב מזדה 323, מ.ר. 9189760 (להלן: "הרכב"), הבחינו במתלונן, ביצעו פניית פרסה ועצרו לידו את הרכב. הנאשם 1 נהג ברכב למרות שרישיון הנהיגה שלו נפסל. הנאשם 2 ישב לצדו, כשפניו מכוסים בכאפיה, ואחז בסכין, שלא למטרה כשרה.

הנאשם 1 יצא מהרכב, פנה למתלונן כשהוא כועס עליו בשל השיחה עם הנערה ודרש ממנו לבוא עמו לרכב. המתלונן סירב. אז, הנאשם 2 פנה לש.א. ושאל אותו לפרטיו ולפרטי משפחתו, וש.א. השיב לו כי הוא והמתלונן אינם מאותה המשפחה. הנאשם 2 הודיע לו כי לנאשם 1 יש בעיה עם המתלונן, שאינה קשורה לש.א., ולאחר שהיא תיפטר הוא ישוחרר והוסיף, כי אסור לש.א. לברוח ולעזוב את המקום. הנאשם 2 אמר את הדברים כשהוא אוחז בסכין, ושם אותה על ידו של ש.א. על מנת להפחידו ולמנוע ממנו לברוח מהמקום או להזעיק את המשטרה.

לאחר סירובו של המתלונן לבוא לרכב עם הנאשם 1, התקרב אליו הנאשם 2 והצמיד את הסכין לגבו, על מנת להניעו להתלוות אליהם לרכב. הנאשם 2 אחז בידו של המתלונן, ואיים עליו שיפגע בו, ידקור אותו ויזמין לו אמבולנס. המתלונן עמד בסירובו, אך בעקבות הצמדת הסכין וחששו מהנאשמים, הוא נכנס לרכב, למושב האחורי.

הנאשם 2 אמר לש.א. שיעלה עמם לרכב, אולם הוא סירב ותירץ כי הוא ממתין לאחיו, והנאשמים עזבו את המקום בנסיעה מהירה ולקחו את המתלונן לשיג ליד ביתו של הנאשם 1 בפזורה. הנאשם 2 המשיך לאחוז בסכין.

במהלך הנסיעה, ש.א. התקשר למתלונן ושאל אותו האם להתקשר למשטרה, והוא השיב בחיוב.

הנאשמים הובילו את המתלונן לשיג, שם ישבו, והנאשם 1 כעס על המתלונן, והורה לו לא לדבר יותר עם הנערה שבמחלוקת. הנאשם 2 ישב עמם כשהוא ממשיך ואוחז בסכין.

לאחר מספר דקות, העלו הנאשמים את המתלונן לרכב, והחלו בנסיעה בפזורה. הנאשם 2 המשיך לאחוז בסכין.

במהלך הנסיעה שוב התקשר ש.א. למתלונן, והנאשם 2 הורה למתלונן לנתק את השיחה, לקח ממנו את הטלפון הנייד שלו וכיבה אותו, ודרש ממנו כסף. והמתלונן מסר לנאשם 2 שטר של 200 ₪ בשל חששו מפניו.