מדינת ישראל נ' קורן ואח'

1.נאשמת 1 (להלן: "הנאשמת") הורשעה לפי הודאתה שניתנה במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן שייחס לה עבירות של מעשה פזיזות ורשלנות, לפי סעיף 338(א)(8) לחוק העונשין התשל"ז- 1977; מכירה קמעונאית של תכשירים ללא מרשם לפי סעיף 42(א) בצירוף סעיף 60 לפקודת הרוקחים [נוסח חדש] התשמ"א -1981 (להלן: "הפקודה"), מכירת תכשירים שאינם מותרים ושלא לפי פנקס התכשירים, לפי סעיפים 47 וסעיפים 47א(ב) ו- 60 לפקודה.

2.על פי המתואר בכתב האישום המתוקן, במהלך שנת 2012 סייעה הנאשמת לאחיה לייבא כדורי הרזיה מסין (להלן: "הכדורים"), הן באמצעות נסיעות לסין והן באמצעות האינטרנט, ללא אישור ממשרד הבריאות. הכדורים הכילו בתוכם, בין היתר, את החומרים Phenolpataleine ,Sibutramine ו- Chrysophanol, שהם חומרים סינטטיים שנאסרו לשימוש על ידי משרד הבריאות. השימוש בחומרים אלו עלול לגרום לתופעות לוואי כגון עצירות, כאבי ראש, סחרחורות, דיכאון, עליה בדופק ובלחץ הדם, הקאות, פגיעה בכליות, דימום במערכת העיכול, קשיי נשימה, פרכוסי שרירים, היפוקלמיה, ובמקרים מסוימים אף למוות.

3.הנאשמת ואחיה העבירו את הכדורים לבקבוקי פלסטיק לבנים עליהם הדביקו מדבקות בהן כונו הכדורים "גלולות זהב לירידה במשקל". הנאשמת ואחיה, כתבו על המדבקות כי הכדורים עשויים מחומרים שהופקו מפירות וצמחי בר ואין להם תופעות לוואי.

4.בנוסף, הנאשמת קנתה מאחיה כדורים, שהוא ייבא לבדו, והיא מכרה אותם, כמו גם את הכדורים שייבאה יחד עם אחיה, לקונים בסביבתה, שהיו מעוניינים בכדורי הרזייה טבעיים, מבלי שיידעה אותם בקיומם של חומרים סינטטיים, ומבלי שהזהירה אותם בדבר קיומן הצפוי של תופעות לוואי, ומהסיכון הכרוך בשימוש בהם, בפרט בנטילת הכדורים במקביל לשימוש בתרופות אחרות ובמצבים רפואיים שונים. הנאשמת אף לא ציינה בפני הקונים כי אין לכדורים אישור ממשרד הבריאות.

5.בין היתר, מכרה הנאשמת לנאשמת 2 את הכדורים תמורת סך של 300-200 ₪ לחבילת כדורים. גם נאשמת 2 לא יידעה את הקונים שרכשו ממנה את הכדורים, בדבר קיומם של חומרים סינטטיים, ומבלי שהזהירה אותם בדבר תופעות לוואי הצפויות להיגרם משימוש בכדורים, ומהסיכון הכרוך בשימוש בהם.

6.נתבקש והוגש תסקיר שירות המבחן. בתסקיר מיום 2.07.17 נסקרו קורות חייה של הנאשמת. קצינת המבחן ציינה כי הנאשמת קיבלה אחריות חלקית על ביצוע העבירה, לדבריה היא אכן סייע לאחיה במכירת התרופות מתוך רצון לסייע לו להתפרנס נוכח מצבו הרפואי, אך לדבריה היא לא ידעה כי התרופות שנמכרו מסוכנות ולא חוקיות והיא אף השתמשה בהן בעצמה. קצינת המבחן התרשמה בקושי ביכולת ויסות דחפים, אך בד בבד ציינה כי הנאשמת הצגיה מודעות ראשונית לבעייתיות שבהתנהלותה ורצון לעריכת שינוי בתחום זה. בנסיבות אלו היא צורפה לקבוצה טיפולית.

7.בתסקיר נוסף שהוגש ביום 28.11.17 ציינה קצינת המבחן כי מדיווח שהתקבל ממנחות קבוצת הטיפול עלה שהנאשמת מפגינה אחריות ורצינות, מגיעה בזמן ומשתפת מעולמה הפנימי. בשולי התסקיר באה קצינת המבחן בהמלצה להשית על הנאשמת צו מבחן לשנה לצד של"צ בהיקף של 120 שעות.

8.בטיעוניו לעונש ביקש ב"כ המאשימה להשית על הנאשמת 4 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס, תוך שהוא מדגיש את הנזק הפוטנציאלי שעלול היה להיגרם כתוצאה מהפצת הכדורים. כן ציין שמעשיה של הנאשמת נעשן לשם הפקת רווח כלכלי ושמדובר במעשים שחזרו על עצמם לאורך תקופה מספר פעמים. הוא הגיש פסיקה המתייחסת למתחם העונש ההולם הנע לדבריו בין עונש מאסר על תנאי ושל"צ נרחב ועד למאסר קצר בפועל. הנאשמת, לה 3 הרשעות קודמות בעבירות שונות, לצד הודאתה ולקיחת אחריות חלקית כפי שעולה מהתסקיר, עומדת באמצע המתחם.

9.מנגד ב"כ הנאשמת ציין בטיעוניו כי מדובר בעבירת רשלנות וכי בפועל לא נגרם נזק ממעשי הנאשמת. הנאשמת הודתה מיד לאחר שתוקן כתב האישום תוקן שהיה מתבקש ונודע עליו רק במסגרת הליך לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי שננקט על ידו. מכתב האישום המתוקן עולה כי מי שיזם את ייבוא הכדורים הוא האח שדינו נגזר למאסר על תנאי וקנס נמוך. על נאשמת 2 שהפיצה את הכדורים הושת של"צ בהיקף של 250 שעות והתחייבות והיא לא הורשעה. בנסיבות אלו לא ניתן להחמיר עם הנאשמת שחלקה קטן משל האח והנאשמת הנוספת. כן ציין שעברה הפלילי של הנאשמת אינו קשור לעבירות בהן הורשעה עתה.