ת"פ 14984-07-15 מדינת ישראל נ' דאנה(עציר)

בפניי בקשתו של הנאשם לדחות בחודש את תשלומי הקנס ולבטל את תוספות הפיגור שהצטברו עד היום.

בגזר הדין מיום 10.11.2015 נדון הנאשם (שהורשע בעבירות סמים) לעונש של 6 חודשי מאסר בפועל וכן לקנס בסך 3,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו, וזאת לצד רכיבי ענישה צופי פני עתיד.

בנוסף, הופעלה התחייבות קודמת בסך של 3,000 ₪ שנקבע לגביה כי תשולם אף היא כקנס ונקבע גם לה חלף תשלום של 30 ימי מאסר.

באשר לאופן תשלום הקנס נקבע בגזר הדין כי –

הקנס ישולם ב - 6 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 1.2.2016 ובמשך כל 1 לחודש שלאחריו. לא ישולם אחד התשלומים במועדו, תעמוד כל היתרה לפירעון מיידי ויתווספו תוספות פיגור כחוק, וזאת מעבר לזכותה של המאשימה לבקש הפעלת מאסר חלף הקנס.

בדומה, נקבע גם לגבי ההתחייבות שהופעלה כי היא תשולם בתשלומים החל מ- 1.8.2016.

ביום 15.2.2016 (שבועיים לאחר המועד לביצוע התשלום הראשון של הקנס) פנה המבקש לבית המשפט בבקשה לדחות בחודש את מועד תשלום הקנס. נטען בבקשה כי המבקש מבצע כיום שירות לאומי וכי הוא מתקשה להשיג את הסכום הנדרש, אפילו מבני משפחתו.

המאשימה מתנגדת לבקשה, ולדבריה היה על המבקש לפנות בעניין למרכז לגביית קנסות.

שקלתי את הבקשה.

הסמכות לחלק מחדש סכום הקנס לתשלומים היא למעשה סמכות לדון באופן גביית הקנס וסמכות זו מסורה בידי המרכז לגביית קנסות.

לבית המשפט ישנה סמכות מקבילה (לזו של המרכז לגביית קנסות) לדון בבקשה להפחתת תוספות הפיגור, אולם במצב שכזה ללא חלוקה מחדש של הקנס לשיעורים.

במצב שלפנינו, מדובר למעשה על פיגור אחד בתשלום הראשון בלבד. במצב שכזה, לבית המשפט יש עדיין סמכות לדחות את מועד התשלום הראשון של הקנס שכן אין בהכרח שמדובר בשינוי יתר התשלומים.