ת"פ 13799-02-13 מדינת ישראל נ' אוריין

כתב האישום

הנאשמת עומדת לדין בגין עבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק, בניגוד לסעיף 30 לחוק הבזק (בזק ושידורים), תשמ"ב – 1982; איומים, בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977; העלבת עובד ציבור, בניגוד לסעיף 288 לאותו חוק.

על פי עובדות כתב האישום, בהיות הנאשמת מטופלת בפיסיותרפיה במסגרת קופת חולים "לאומית" בבאר שבע, הטרידה את הפיסיותרפיסט המטפל, ע.ת. 2 (להלן: "המתלונן"), בכך שבמועדים רבים בשלושת החדשים עובר לתאריך 22.08.2012, התקשרה למכשיר הטלפון הנייד של המתלונן, בתדירות של 7 עד 50 שיחות ביום, נוכח סירובו להמשיך ולטפל בה. כמו כן, איימה על המתלונן, בכך שתהרוס לו את החיים והוא לא יעבוד יותר. עוד נטען, כי העליבה מטפלת נוספת באותו המקום, ע.ת. 1 (להלן: "המתלוננת"), תוך שמשתמשת כלפיה בביטוי "חלאה".

השתלשלות ההליך

בדיון מיום טז' חשון תשע"ד – 20.10.2013, מסרה ההגנה מענה, לפיו כפרה הנאשמת בעובדות ובעבירות שבכתב האישום. הנאשמת הודתה, כי טופלה על ידי המתלונן, ואף הודתה, כי התקשרה למתלונן מספר פעמים, אך טענה כי לא סירב לקבל השיחות ממנה. הנאשמת כפרה בטענה, כי איימה על המתלונן.

לאחר מסירת המענה הועבר התיק, בתאריך 18.12.2013, לשמיעה לפני מותב זה.

לאחר שמיעת שני דיונים מקדמיים נוספים (כשלאחד מהם לא התיצבה הנאשמת, מטעמים רפואיים), ולאחר שנדונו מספר רב של בקשות מצד הנאשמת בנוגע לשאלת הסמכות המקומית, נשמעו הראיות בישיבת היום.