ת"פ 1233-09

1.בפניי בקשה שהגישו הנאשמים, אוחיון נדב – לול שירותים וחיסונים בע"מ ונדב אוחיון (להלן – הנאשמים), להורות למאשימה, מדינת ישראל (להלן – המאשימה) להעמיד את כלל החומר שבמחלוקת לעיונו של בית הדין.

2.בתגובתה טענה המאשימה – 

א.בהתאם להוראות סעיף 74 (ד) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982, כל "החומר שבמחלוקת" מצוי בתיק המאשימה ויוצג לבית הדין בדיון שייקבע בעניין זה.

ב.המאשימה סבורה ש"החומר שבמחלוקת" אינו מהווה חומר חקירה.

ג.המאשימה מוכנה להגיש לעיון בית הדין, בטרם המועד שייקבע לדיון בבקשת הנאשמים לגילוי חומר חקירה, את "החומר שבמחלוקת" הכולל מסמך פנימי אחד מנציבות שירות המדינה, שעניינו תרשומת פנימית של שיחות בין עובדות מטעם המאשימה, מזכרים ותרשומות פנימיות שנערכו בידי מפקחים ותובעת מטעם המאשימה.

ד.ככל שבית הדין יורה למאשימה להציג לעיונו את המסמכים האמורים בטרם מועד הדיון שייקבע, מבוקש להורות שמסמכים אלה יישארו חסויים ולא יוצגו לנאשמים עד להחלטה בבקשת הנאשמים לקבוע שמדובר בחומר חקירה אותו יש לגלות.

3.בהודעה שהגישו הנאשמים ביקשו כי המאשימה תציג לבית הדין את כלל החומרים שבמחלוקת ולא רק את אלה המצויים בחזקתה. לאמור – ככל שישנם חומרים נוספים השנויים במחלוקת, מבוקש שביה"ד יורה למאשימה לפעול לקבלת החומרים לידה על מנת שתוכל להציג אותם בביה"ד בבוא העת. כמו כן מבוקש, כי החומרים כאמור יועברו לעיונו של מותב אחר, אשר אינו שומע את התיק העיקרי, לצורך מתן החלטה בבקשה.

4.בתגובתה טענה המאשימה כי הבקשה להורות לה להציג את כלל החומרים שבמחולקת ולא רק את אלה המצויים אצלה הינה בקשה מיותרת נוכח החלטת בית הדין הארצי בעפ"א 24961-01-10. עוד נטען, כי המאשימה פעלה לקבלת כל המסמכים הנוגעים לעניין, המצויים גם בידי רשויות וגופים אחרים וכי רוב המסמכים גולו לנאשמים, פרט למסמכים כאמור בסעיף 2 להחלטה.

דיון והכרעה

5.ביום 10.6.14 נתן בית הדין הארצי החלטה בעפ"א 24961-11-10 (להלן – החלטת בית הדין הארצי), בערר שהגישו הנאשמים על החלטת בית דין זה בבקשה לעיון בחומר חקירה. בית הדין הארצי קבע –

"45.המדינה תאתר את חומר החקירה שנערכה בנציבות שירות המדינה בקשר לאירועים מושא כתב האישום, ואת גיליונות ההרשעה בדין פלילי או בדין משמעתי של עדי התביעה מס' 1 עד 6, ככל שהיו הרשעות.