ת"פ 11834-11-14 מדינת ישראל נ' מרלי

רקע

1. לנאשם מיוחסת עבירת איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. כפי הנטען בכתב האישום, ביום 7.6.14 ובעודו בבית המעצר ב"מגרש הרוסים" בירושלים (להלן: "בית המעצר") קילל הנאשם את הסוהר חיים אלקיים (להלן: "חיים") בלשון הנזכרת בכתב האישום והוסיף ואיים עליו "אנחנו ניפגש בחוץ ואני אדאג שיהרגו אותך".

2. יריעת המחלוקת עוסקת בשאלת האיום. ההגנה אינה חולקת כי הנאשם קילל את חיים, אך טוענת שהנאשם לא איים עליו וכי האירוע התמצה בקללות.

3. מטעם התביעה העידו חיים, קצין שב"ס ראפאת סולימאן (להלן: "ראפאת") וכן סוהר נוסף בשם עידן בר (להלן: "עידן"). מטעם ההגנה העיד הנאשם.

   דיון והכרעה

4. מצאתי שהעבירה הוכחה. מסקנה זו נשענת על מתן אמון בעדותו של חיים תוך דחיית גרסתו של הנאשם, ועל התימוכין שנמצאו לדבריו של חיים בעדויותיהם של ראפאת ושל עידן ובאלמנטים נקודתיים מעדותו של הנאשם.

   עדותו של חיים

5. חיים העיד כי בזמן האירוע עבד כסוהר בבית המעצר. במהלך המשמרת הנאשם החל לצעוק ולקלל. חיים פנה לקצין, שהנחה אותו להוציא את הנאשם מתאו, וחיים עשה כן יחד עם עידן והקצין והוביל את הנאשם לתא הבידוד. בדרך לבידוד המשיך הנאשם לקלל, ובין היתר אמר לחיים שילדיו ממזרים, אשתו זונה והוא יאנוס את ילדיו, וכן איים על חייו של חיים. חיים הוסיף שאין לו היכרות מיוחדת עם הנאשם למעט העובדה שהאחרון מגיע מדי פעם לבית המעצר (פ/8).

   יצוין כי חיים הוסיף שזכרונו את האירוע היה טוב יותר בזמן בו מסר את הודעתו (ביום האירוע – שם, ש' 29). מכאן שראוי להידרש להודעתו, נ/4, כמשקפת בצורה הטובה ביותר את גרסתו לאירועים. בהודעה זו מסר חיים כי קללותיו של הנאשם החלו מצדו של האחרון כשהיה בתאו, וזאת במהלך סיור שלו ושל ראפאת ועידן באגף, וכללו קללות שונות כמפורט שם בש' 4. עוד הוסיף "הכנסנו אותו לבידוד ובמהלכו הוא איים עלי ואמר 'אנחנו ניפגש בחוץ ואני אדאג שיהרגו אותך'" (ש' 5-6).

6. מצאתי את עדותו של חיים מהימנה. הוא העיד בצורה ישירה, פשוטה ותמציתית, בצורה ממנה ניכר כי הוא אינו מבקש להפריז או להעצים את טענותיו כלפי הנאשם. לא הוצגה סיבה בשלה יתמקד בנאשם דווקא מבין כל העצורים ויעליל עליו. בחקירתו הנגדית הפגין כנות כשאישר כי ללא קריאת ההודעה ייתכן שלא היה זוכר את האירוע, וכי נפגע מאוד מקללות מצד הנאשם וזאת בין היתר משום שעסקו באביו אשר נפטר (פ/8 ש' 29 – פ/9 ש' 2). בהקשר זה אציין כי איני מקבל את טענתה של ההגנה בסיכומיה, לפיה תשובה זו ממצה את הפגיעה בחיים כתוצאה מהתנהלות הנאשם ומכאן שחיים ראה באירוע התרחשות העוסקת בקללות בלבד. חיים אמר את הדברים במענה לשאלות נקודתיות מצדו של ב"כ הנאשם, במסגרתן נשאל האם "בין היתר" פגעו בו הקללות כלפי אביו, ובתשובתו התייחס לכך ולא למכלול האירוע. לכן, לא ניתן לראות בתשובתו האמורה משום שלילה של האיומים כלפיו.