ת"פ 11204-04-15 מדינת ישראל נ' בואיה ואח'

כתב האישום

1. נגד הנאשם 1 (להלן: הנאשם) הוגש כתב אישום, שתוקן, בגדרו הואשם בעבירות של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה – לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), והסעה שלא כדין – לפי סעיף 12(א)(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל).

2. מתיאור העובדות שבכתב האישום המתוקן עולה כי בערב חג הפסח, הנאשם הסיע את הנאשם 2 (להלן: אבו ריח) וכן שניים נוספים ברכב מסוג טויוטה לשכונת רמת שרת בירושלים ושם הוריד אותם מהרכב. לאחר שירדו מהרכב, אבו ריח והאחרים התפרצו לדירת מגורים וגנבו ממנה. אלו עזבו את הדירה כאשר ברשותם הרכוש שנגנב, והנאשם אסף אותם ברכב והחל בנסיעה לעבר כביש בגין. ניידת בילוש שבה שוטרים הבחינה ברכב ונסעה בעקבותיו. בשלב מסוים האיץ הנאשם את מהירות הנסיעה, השוטרים הפעילו סירנה וכרזו לו לעצור, אך הנאשם המשיך בנסיעה כאשר הניידת דולקת אחריו.

3. במקביל שוטר אחר ביצע חסימה על הציר באמצעות ג'יפ משטרתי. החסימה בוצעה על כביש בגין מתחת לגשר קריית משה. כאשר הבחין הנאשם בג'יפ המשטרתי, הוא פנה ימינה במחלף קריית משה במטרה להימלט. הרכב שבו הנאשם והאחרים, חצה את צומת הרחובות בגין-רבין בעת שאור אדום דלק ברמזור בכיוון נסיעתם, ומשם פנו ימינה לרחוב לורך תוך כדי נסיעה במהירות גבוהה. הנאשם המשיך בנהיגה, התעלם מקריאות השוטרים לעצור וחצה צומת נוספת באור אדום תוך שהוא גורם לנהגים אחרים לבלום בפתאומיות. באותו זמן ג'יפ הסיור המשטרתי נצמד לרכב בו נהג הנאשם ואז סטה הנאשם עם הרכב מכיוון נסיעתו ופגע בגי'פ המשטרתי באופן שהנהג בג'יפ איבד את השליטה עליו וכתוצאה מכך שני הרכבים נעצרו.

4. הנאשם הודה במיוחס לו בכתב האישום אך לא הודה בעובדות שיוחסו לאבו ריח ולאחרים, כפי שפורטו בסעיפים 4, 5, 6 ו- 10 והמאשימה הסתפקה בהודאתו ולא ביקשה להוכיח את האמור שם.

5. בהודעה מוסכמת שהגישו הצדדים הם הודיעו כי הוסכם על החזרת הרכב שנתפס לנאשם, על הסכמתם להטלת קנס בסכום של 4,000 ₪ ועל שלילת רישיון הנהיגה למשך 8 חודשים.